הדודה שלי לא רצתה לתת לי כסף לעסק, אבל בסוף קיבלתי בדיוק את מה שרציתי

Life Lessons

לפני שנים רבות, כשעוד הייתי פועל פשוט כמו כל אחד אחר עמלתי יום יום בשביל שכר מינימום, וכל בני משפחתי משום מה החזיקו ממני מאוד. הזמינו אותי לכל חג, דאגו לעזור כשנתקלתי בקושי, תמיד הייתי אהוב ומקובל ביניהם.

שחיקה וחוסר סיפוק מילאו אותי, והבנתי שעליי לפרוץ לדרך אחרת, להתחיל עסק משלי מבראשית. אך הבעיה לא היה לי שום הון התחלתי. הורי כבר לא היו בין החיים מאז שהייתי בן תשע עשרה תאונת דרכים לקחה אותם ממני בפתאומיות.

דודתי, רות, נישאה בזמנו לגבר עשיר מאזור הרצליה. חשבתי שיהיה ברור מאליו שאפשר לפנות אליה, שהיא ודאי תושיט לי יד. אך התאכזבתי. רות הסבירה שבעלות על עסק זה סיכון גדול מדי, והיא חוששת להפסיד את כסף בעלה. אני מודה שלא כעסתי עליה אם הייתי במקומה, ייתכן והייתי מחליט כמוה. ניסיתי להתמקד בריאליות; הבנתי שזו בחירתה, קיבלתי זאת והמשכתי הלאה בלב נקי. מהבנק לא רציתי הלוואה הריבית פשוט הייתה בלתי אפשרית להחזר. לפיכך התחלתי לחסוך מכל פרוטה אפילו על סעיף המזון, עבדתי בעבודות נוספות, כל שקל נשמר, יעדי היה להקים עסק.

בהמשך, הכל התבהר לי בנפש: הבנתי סוף סוף מה רוצה אני להקים, מה נדרש ממני, וכמה שקלים יש לאסוף לצורך ההתחלה. גיבשתי לעצמי דרך: יש לי חלום מאז הילדות עסק משלי ועכשיו ניתנה לי, לאט לאט, האפשרות לממשו. רק דבר אחד צרב בי הלעג של רות. כל פעם שהגעתי לאירוע ולו קטן, קראה בקול לכל המשפחה:

תראו מי הגיע! איש העסקים החשוב שלנו! כבוד גדול, ממש הוא שותף עכשיו לארוחה של פשוטי העם!

וכשהצלחתי סוף סוף ביעדי פתחתי סוכנות משלי בתל אביב כל המשפחה התרחקה ממני, בעיקר רות. לא נכנעתי, אלא להיפך מעולם לא הייתי כה נחושה בעבר. שנה וחצי לאחר מכן, פתחתי סניפים נוספים גם בירושלים ובחיפה.

הלוואי ולאחר מכן התקשרה רות. בנה, גיא, התקבל ללימודים באוניברסיטה העברית, ופתאום היה לה צורך בעזרה דיברה על דיור וגם תמיכה כספית. בנתיים כבר התגרשה ולא הצליחה למצוא חצי פרנסה. כשהרגישה שאין לה למי לפנות, נזכרה בי.

סירבתי. הייתי בעיצומה של הרחבת העסק לסניפים נוספים ברחבי הארץ, וההוצאות היו גדולות גיא לא היה העדיפות שלי. הדחייה גרמה לרות להפסיק כל תקשורת איתי, למרות שגם קודם כמעט ולא דיברנו…

והיום, אני משחזר, הסניפים שלי כבר פועלים מצליחים, מקום המדינה העסק רק פורח. גיא עדיין תלוי ברות, וכל המשפחה מסרבת לתת יד גם אותם הרחיקה ממנה בשעתה. לפעמים אני תוהה אם היא זוכרת איך הדברים התגלגלו.

Rate article
Add a comment

fifteen + 15 =