אמא, שמעון ואני בכלל לא תכננו להביא עוד ילד… רצינו רק להתחתן בעתיד. רק אז נועה הבינה שהכול…
הכול התרחש בתחילת שנות התשעים. נועה גידלה לבדה את בתה, כי בעלה נפטר. היה קשה מאוד לשרוד. אבל היא הצליחה לגדל את הילדה וגם עבדה בשתי עבודות, כי הכסף היה בקושי רב. שלוש שנים אחר כך, חבר מהעבודה הכיר לה את דוד. הוא היה אדם טוב. היה לו בן, שמעון, מהנישואים הראשונים.
הוא התגרש מאשתו הראשונה כי היא החלה לשתות יותר מדי ולקחת כסף ללא רשות. כך נועה ודוד החלו לדבר, ובהמשך הוא הציע לה נישואין. נועה התלבטה זמן רב, אבל חברתה הקרובה שכנעה אותה, כי היא הכירה את דוד שנים רבות, והוא באמת אדם טוב, עובד ומתפקד, ולא שותה. נועה הסכימה.
הילדים נהיו חברים אחד של השני, והחיים היו טובים, אבל הרגעים המאושרים לא נמשכו הרבה זמן. דוד קיבל פתאום שבץ ונפטר. נועה לא הבינה למה החיים מביאים לה כאלה מכות, ובעיקר למה דווקא לה? אבל היא לא שקע באבל לאורך זמן, כי לא היה לה זמן לזה היה לה לסדר את המשמורת על שמעון. היא לא רצתה לשלוח אותו לפנימייה, הוא כבר הפך לחלק מהמשפחה.
כך שלושתם חיו יחד. אחרי כיתה ח’, שמעון התקבל ללימודים מקצועיים, ובכלל עזר לנועה בכל דבר. פעמים רבות אפילו אסף את בתה מבית הספר כדי שלא יפגע בה אף אחד. נועה הייתה בטוחה שיש לה משפחה מושלמת. ואז, יום אחד, התקשרה אליה המזכירה מהבית ספר ואמרה שבת הנועה חולה ואושפזה בבית חולים. נועה השאירה את הכל ורצה במהירות לבתה. שם, הרופא הודיע לה שבקרוב היא תהפוך לסבתא.
נועה לא ידעה מה לעשות. היא לא צעקה על שמעון, אלא בחרה לדבר איתו בשקט ולגלות איך הכול קרה. “שמעון, אתה כבר בוגר. לא ידעת מה יכול להיות?”
“ידעתי, אבל לא חשבתי שזה יקרה כל כך מהר. זה היה פעם אחת לא רצינו ילדים עכשיו. אני באמת אוהב אותה ורציתי להתחתן איתה, אבל כשתהיה אפשרות לפי החוק נועה הציעה להסתיר את ההריון ולרשום את הילד על שמה, אבל המשפחה הצעירה החליטה אחרת. הם רצו להתחתן ולהיות הורים רשומים של הילד. נועה בילתה כמעט חודש רצה ממשרד למשרד, מגייסת מסמכים ונלחמת כדי לרשום את הנישואין של הילדים הקטינים.
שלוש השנים הראשונות היו קשות. בתה נשארה עם הילד, ונועה עבדה יום ולילה כדי להאכיל את כולם. גם שמעון לא ישב בחוסר מעש, חיפש עבודה חלקית ועזר בכסף, אפילו מעט. אחר כך סיים לימודים ומצא עבודה קבועה. החיים הפכו קלים יותר, ונועה סוף סוף חיה כמו כולם: עובדת ביום, ישנה בלילה.
מאז עברו עשרים וחמש שנים. בתה של נועה ושמעון עדיין יחד. הם מודים לנועה על כך שהאמינה באהבה שלהם, ונתנה להם ליצור משפחה נפלאה. מה הייתם עושים לו הייתם במקום נועה?
