אני אמא בחופשת לידה. יש לי שני ילדים יפים הבכור בן חמש, והשני נולד לא מזמן.
אספר לכן סיפור מוזר שקרה לי בלילה, בין מציאות לחלום.
הכול התחיל כשחמותי נתנה לי, מיד אחרי שהתחתנתי, דף משונה שעליו רשימה מסתורית. היו בו כל מיני הנחיות, כמו למשל שלבעלי יש אלרגיה לפירות יבשים תמיד להיזהר. זה היה נראה לי הגיוני, יש אמהות דואגות. ובאמת, מה רע כשאמא שומרת על הבן שלה? אף פעם לא הייתה לי בעיה לעקוב אחרי ההוראות. אבל ברשימה היה סעיף מוזר: “לגהץ לבעלי את התחתונים, אחרת יסבול מנקודות כחולות במקום ההוא…”
צחקתי קצת, כי אצלנו בבית, עם אמא שלי, אף אחד לא גיהץ תחתונים. אבל חשבתי, טוב, אמא דואגת, מה כבר יקרה.
אחרי שנולד בני הבכור, בהתחלה השתמשתי בחיתולים. כשעברנו לתחתונים, מצאתי את עצמי, בהיגיון חלומי, מתחילה לגהץ אותם מבלי לשים לב תחילה שלו, ואז גם של הבעל, עד שמגדל של תחתונים מגוהצים הלך ונצבר כהר תבור קטן באמצע הסלון. חמותי דאגה לומר לי שגיהוץ עם קיטור לוהט הוא תנאי לבריאות טובה ומתנגד לגֶרְמִים שבגוף. היא הדגישה: “אסור בשום אופן שילד ילבש תחתונים לא מגוהצים!”
ואז נולד הילד השני. נהיה לי קשה להספיק הכל, הקרקע נשמטת תחת רגלי כמו בחלום ואימהות אחרות עם שני ילדים בטח יזדהו. אני מנסה לבחור במה שחשוב באמת, אבל הר של “צריך” לא מפסיק לגדול, וכבר נוגע בשמיים.
אתמול, בדרך לעוד לילה מעורפל, בן זוגי אמר שאין יותר תחתונים נקיים על המדף, כשרומז על ערימת התחתונים שעדיין לא גוהצה. הייתי מותשת. הצעתי לו באוויר החלום לקחת מהערימה הלא מגוהצת. הוא שתק, ואז שמעתי אותו מתקשר לאמא שלו ואומר: “היא כבר לא מספיקה לעשות כלום…” הוא נעלב עד עמקי נשמתו, והכול בגלל תחתונים.
תגידו, אתן מגהצות את התחתונים של הילדים שלכן? ואם כן עד איזה גיל? ויש איזו שיטה ישראלית לקצר את הזמן של הגיהוץ?
