תקשיבי, את לא תאמיני מה קורה אצלי חמי החליטה שהיא עוברת לגור אצלנו, ואת הדירה שלה היא נותנת לאחות של בעלי.
תראי, נאור, בעלי, גדל במשפחה ממש גדולה. לאמא שלו, רבקה, היה ברור שהיא מביאה ילדים עד שתצא לה בת. כאילו, שיטה קצת מוזרה, אבל מי אני שאשפוט.
כשנישאתי לנאור, הרגשתי שיש לי מזל. הוא היה כזה יציב, אדם של משפחה, יודע מה זה אחריות. אבל אין מצב שהוא מנתק קשר מהמשפחה במיוחד מאמא שלו ומענבר, האחות הקטנה שלו. רבקה, חמותי, לא תמיד טרחה על הבנים, אבל ענבר הייתה לה כמו נסיכה.
הכרתי את ענבר כשהייתה בת עשר. בהתחלה לא הייתה בעיה, אבל אחרי חמש שנים… וואי. ילדה לא רוצה ללמוד, משוטטת עם כל מיני חבורות לא משהו, וכל הצרות מי צריך לפטור? נאור כמובן. ענבר הייתה יכולה להרים טלפון ובאמצע הלילה הוא יקום לעזור לה.
אמרתי לעצמי ענבר תתבגר, תתמסד וזהו, כולנו ננשום. אבל לא! ברגע שרצתה להתחתן, רבקה מיד אספה את כל האחים וביקשה שישימו כמה אלפי שקלים כל אחד לחתונה כסף אצלה אין. גם החתן, עידן, בקושי עובד. הזוג הצעיר נשאר לגור עם רבקה בדירה.
עם הזמן נולדו להם ילדים, אחת, שתיים… ובשלב מסוים רבקה קלטה שזה כבר בלתי אפשרי ככה. אז מה היא עושה? עלתה על רעיון “גאוני” היא תעביר את הדירה לענבר, והיא בעצמה תעבור לגור איתנו. תגידי, זה נשמע הגיוני? אני בכלל קניתי את הדירה הזו מכספי שלי נאור לא הוסיף שקל. הכי מצחיק? הוא אפילו שמח מהרעיון! אומר “הכי טוב, אמא שלי תעזור לנו בבית”.
גרנו בדירת שני חדרים. אני ממש לא מוכנה לוותר על הפינה הקטנה שלי ושיהיה אצלי כמו מחנה קיץ. רבקה בטוחה שזה תפקידנו לקבל אותה, כי נאור הוא הבן הבכור וחייב לדאוג להורים.
תשמעי, אני אוהבת את נאור, אפילו לא חושבת על גירושין. אבל איך עושים לו סדר בראש? איך מסבירים לו שעם אמא שלו בבית, החיים שלי יהיו גיהינום? אולי מישהי חכמה תספר לי מה לעשות?
