זה לא הילד שלי, הוא נראה בדיוק כמו החבר שלך, אבל לא כמוני! צעק פיליפ. אבל עשינו כבר בדיקת דנ״א, זה אמור להספיק! התחננה רבקה. ואולי זייפת את הבדיקה, מאיפה אני יודע?
Una mosca giraba y zumbaba en la ventana, con ese sonido delgado y agudo que no pertenece a ningún mundo. Jaime abrió los ojos. Un rayo de sol, casi líquido
“הילד הזה איננו שלי, הוא דומה בדיוק לחבר שלך, אבל לא לי!” קרא פיליפ. “אבל כבר עשינו בדיקת DNA, זה אמור להספיק!” התחננה רבקה. “
זה לא הילד שלי, הוא עותק מדויק של חבר שלך, אבל זה לא שלי! צעק יובל בעצבנות. אבל כבר עשינו את הבדיקה הגנטית, זה אמור להספיק! התחננה דקלה. ואולי זייפת את הבדיקה?
דמיינו לעצמכם את הסיטואציה: הבן או הבת שלכם, בגיל ההתבגרות, יצאו לבלות בעיר עם החברים. כהורים ישראלים דואגים, אתם כמובן מתקשרים לשאול לשלומם.
תדמיינו את התמונה: הבת שלכם, נערה צעירה, יצאה לבלות בתל אביב עם כמה חברות. כמו כל הורה דואג, אתם מתקשרים אליה כדי לבדוק שהיא בסדר. היא עונה, קצת נבוכה, “
ההורים של בעלי הם אנשים מעט מיוחדים. אני יכולה להתגאות בפני אחרים בכך שהם מעולם לא התערבו בענייני המשפחה שלנו ותמיד התייחסו אליי בכבוד ובדאגה אמיתית, וזה
María, quédate en casa. ¿De verdad tengo que llevarte a todas partes sólo porque estamos casados? murmura Alejandro, acomodándose la camisa blanca frente al espejo.
María, quédate en casa. ¿De verdad tengo que llevarte a todas partes sólo porque estamos casados? murmura Alejandro, acomodándose la camisa blanca frente al espejo.
דמיינו את התמונה: הבן או הבת שלכם, בגיל ההתבגרות, יצאו לבלות בתל אביב עם החברים. כיאה להורה דואג, אתם מתקשרים אליהם לראות שהכל בסדר. הם עונים לכם, מעט









