נולדתי ביישוב קטן בשרון, ותמיד הרגשתי רגילה, בלי שום כישרון מיוחד שיבלוט בי. אמא שלי אף פעם לא בנתה עליי הרבה, ותמיד שמעה ממנה: “אחרי בית הספר, תלכי
בשבוע שעבר כמעט והגשתי בקשה לגט. ישבתי ברכב, מביטה במסמכים, והייתי בטוח הניצוץ דעך. לא נשארו רגשות רק חלל ריק. במקום לחזור הביתה, פניתי אל ההורים שלי.
היום קראו לבן שלי, אדם, בן שש, לחדר המנהלת. לא בגלל מריבה, לא בגלל מילת גנאי. אלא מפני שסירב “למחוק” את הכלב שלנו מעץ המשפחה.
Tío, tienes que escuchar lo que me ha pasado en mi primer vuelo como comandante. Te juro, fue como estar en una película de suspense. Todo empezó con esa
Querido diario, Hoy ha sido otro de esos días en los que el peso del mundo parece caerse sobre mis hombros. Al entrar en el portal del edificio de la calle
יאל, את יודעת, לפני שנתיים בדיוק התחלתי לארוז תיקים. את שלי, ואת של הילד. התקנתי כיסא בטיחות באוטו, לקחתי מחמם בקבוק קטן, ונסעתי לבֵּית משפט בתל אביב כדי
תשמעי, לפני שנתיים התחלתי לארוז תיקים שלי ושל הילדה. התקנתי כסא בטיחות ברכב, קניתי מחמם קטן לדרכים, ונסעתי לבֵית המשפט בתל אביב כדי לקחת את אישור האפוטרופסות.
Life Lessons
חזרתי לבית של אמא שלי בגיל 38. אף פעם לא דמיינתי שיגיע יום ואשוב לגור בחדר הילדות שלי בגיל כזה. תמיד הייתי גאה בעצמאות שלי. שלא הסתמכתי על אף אחד.
Crescută în Galil, Tehila era o fată obișnuită, fără vreo îndeletnicire deosebită, iar mama ei, Miriam, nu-și punea mari speranțe în drumul ei prin viață.
Life Lessons
חזרתי לאמא שלי בגיל 38. מעולם לא דמיינתי שבגיל שלושים ושמונה אחזור לגור בחדר הילדות שלי. כל השנים התגאיתי בכך שאני עצמאית לגמרי. שלא נשענת על אף אחד.