Querido diario, Hoy he presenciado algo que me ha hecho reflexionar sobre la vida y nuestra relación con la naturaleza. Tras las intensas lluvias que han
למה שמישהו ירצה לעבור? במיוחד לכפר. כולם רוצים דירה בתל אביב, ואתם בכיוון ההפוך. מה כבר טוב שם? אני פשוט לא מבינה אותכם. אולי רק בקיץ נעים, אבל בחורף אין מה לעשות.
עשרים ושש שנים אחרי המרק הירק יצא באותו ערב פשוט מצוין. יערה הסירה את המכסה מהסיר, טעמה עם הכף, הוסיפה קצת מלח ונשארה מרוצה. בעשרים ושש שנות נישואיהם היא
Life Lessons
כשדממת האולם הפכה ממש כואבת, מחיאת הכפיים הראשונה נשמעה כמו ירייה באוויר. אחת, ואז עוד אחת. רגע אחרי, הקהל התפרץ בתשואות. אנשים קמו על הרגליים, מחאו כפיים
עשרים ושש שנה אחרי מרק הקובה בערב הזה יצא במיוחד מוצלח. מיכל הרימה את המכסה מהסיר, טעמה ישר מהכף, הוסיפה עוד קצת מלח והייתה מרוצה. בעשרים ושש השנים האחרונות
Life Lessons
Mira, te tengo que contar algo que parece salido de una novela, pero es real y le pasó a una amiga mía, Leticia, la secretaria en la empresa donde trabajo en Madrid.
Diario de Lucía, 14 de marzo Hoy no puedo dejar de pensar en los días que he pasado aquí, en la maternidad del Hospital de Salamanca. Llevo semanas ingresada
הטבעת שהגיעה מאוחר מדי חבל שבאת, נעם. המקום כבר תפוס. היא עמדה בפתח הדלת ולא זזה. לא משום שניסתה להיות קשה, אלא כי הפתח היה צר, והיא סגרה אותו בגופה, ובזה
יומן אישי כשעידו ואני התחתנו לפני חמש עשרה שנה, כבר מהרגע הראשון הבנתי שאני והחמות שלי לעולם לא נהיה חברות. התחתנו, אבל שנים ארוכות לא הצלחנו להקים משפחה.
הטבעת שהתעכבה חבל שבאת, נועם. כבר אין מקום כאן. היא עמדה בפתח הדלת, ולא זזה. לא מתוך רצון להיות אכזרית, פשוט הפתח היה צר והיא מילאה אותו, ואפשר היה להרגיש