Life Lessons

איזה שקט טוב… לחשתי לעצמי, טליה. אני כל כך אוהבת לשתות את הקפה של הבוקר בשקט, רגע לפני שאיתמר מתעורר, כשהשמש עוד רק מתחילה ללטף את חלון הסלון.

אני בן 63 וכבר ארבעים שנה אני נושא סוד בלבי את נעה, אשתי, הכרתי באוניברסיטת תל אביב. היא למדה רפואה, אני למדתי הנדסה. התאהבנו מעל הראש. התחתנו כשהיינו

DOS HERMANAS… Había una vez dos hermanas. La mayor, Carmen, era una auténtica belleza, exitosa y acomodada. La pequeña, Sole, era, digámoslo claro

כדי להימנע מן הבושה, הסכימה לגור עם בעל גבנון… אך כששמע את בקשתו החרישית לחש באוזנה, כרעה ברך בפליאה… דוד, אתה זה? בני היקר?

אני בן שישים ושלוש ונושא עמי סוד כבר ארבעים שנים. את אשתי, רחל, הכרתי באוניברסיטת תל אביב. היא למדה רפואה, ואני למדתי הנדסה. התאהבנו עד כלות.

בגללך זה קרה! עם שפתיים מכווצות, חנה חמותה של יערה עמדה במטבח, עוקבת אחריה בעודה שוטפת כלים. מהחדר הסמוך נשמע שיעול כבד של תמר הקטנה, בת השלוש.

תקשיבי, יש לי סיפור שממש יושב לי על הלב ורק לך אני יכולה לספר אותו. תנסי לשים את עצמך במקומי רגע. כשהכרתי את יהושע, היינו שנינו צעירים, מאוהבים, והיה לנו

Mi hijo tiene una memoria prodigiosa. En la guardería, se sabía de memoria todos los textos de las actuaciones, así que hasta el último momento no se sabía

זה הכול בגללך! אמא של איתן מצמצה שפתיים וצפתה ביונה שוטפת כלים. מהחדר הסמוך נשמע שיעול כבד של תמר, הילדה בת השלוש. אם היית משגיחה על הילדה כמו שצריך, אם

נמאס לי להיות המטפלת של הבן שלך, הכריזה הכלה ונסעה לים. לרבקה גרינברג היה בן. טוב, חרוץ. אבל אשתו הייתה משונה. פעם לא רצתה לבשל, פעם סירבה לנקות.