Life Lessons
לפני שנים רבות, כאשר יום רביעי אחד התנהל בשקט גמור, נסע ראובן ברכבת בקו שמוביל ממרכז תל אביב אל פרברי השרון. הקרון היה כמעט ריק, ורק מעטים התגבשו בו, במיוחד
יומן אישי 22 ביוני העולם צריך יותר אנשים כאלה, כאלה שרגישים ומטפלים במי שאין לו אפשרות לדאוג לעצמו. בעיניי, מעשים טובים כאלה הם מה שמרומם את רוח האדם בחברה שלנו.
יומן אישי מאת מתן מאז שהייתי בכיתה ה, תמיד הערצתי את מרים, השכנה הצעירה שלי. היו לה צמות ארוכות בצבע דבש ופנים מתוקות מנוקדות בנמשים. הייתי מוצא את עצמי
שלום, גבירות יקרות, על מה אנחנו מרכלות היום? תזוזו קצת, אשמע את החדשות. בטח לא תשמעו דברים כאלה בטלוויזיה, אמר ראובן, צחקק בקול. הנשים גיחכו ופינו לו מקום בלחץ קל.
יש לי חבר בשם דניאל. הוא מה שאנחנו קוראים “חכם של הקבוצה” כולם מתייעצים איתו על כל שטות (כולל איך לחתוך אבוקדו נכון), והוא תמיד שמח לעזור
Life Lessons
בגיל שישים ושש סיפרתי לילדיי, שאינני מתכוונת לבלות את שנותיי האחרונות כשומרת נכדים. שלושתם עמדו מולי, מביטים בי כאילו זה עתה אמרתי שאני הולכת להצטרף לקרקס.
תנו לי לספר לכם סיפור שקרה לי לפני שנים רבות, ונשאר חרוט בזיכרוני. באותה תקופה העסקתי עובדת ניקיון למשרד שלי בתל אביב. שמה היה נטע לוי, אשה ישרה וחרוצה
Life Lessons
«La invitada ajena» A principios de la era de los teléfonos móviles, mi marido y yo acabábamos de casarnos. Nos mudamos a una casa nueva.
Mira, te cuento Samuel apenas tenía recuerdos vagos de su madre desde que era un bebé, pero ella siempre había estado ahí, pegada a él, su único refugio.
כמו שנהוג לומר, לכל משפחה יש את הבעיות שלה, ולצערי, למרות שגדלנו באותו בית, אחי הפך לאדם אלים ואף נכנס לכלא. כדי להגן על עצמי מהשפעתו הרעה, ניסיתי לצמצם