Life Lessons
Mis parientes rudos esperan que deje este mundo. Piensan quedarse con mi piso, pero yo ya me he adelantado.
01
Me encuentro con 60 años y viviendo solo. No tengo hijos ni pareja. Aunque en su momento, estuve casado. Cuando tenía 25 años, me casé por amor.
Life Lessons
אמא קטי
08
אמא יעל – מה את מדכדכת פה? בחייאת, כל הרחבה פה מלאה מים ואת עוד מוסיפה עם הדמעות שלך! אישה עבת בשר, בגודל של דירה של שלושה חדרים בפתח תקווה, התיישבה
Life Lessons
אמא קטיה
01
אמא מרים מה את שוב מתבכיינת פה? מספיק לבכות! גם ככה הכל לח ורטוב בחוץ, ועכשיו את מוסיפה פה עוד דמעות! מרים, אישה רחבה וכבדה, כמעט כמו בית, התיישבה על הספסל ליד יעל.
Life Lessons
הריח של בית האבות
02
ריח של בית אבות את יודעת למה את מריחה? כמו בית אבות. קמפור וזִקנה. אני כבר לא יכול ככה. רותי עמדה ליד החלון, מביטה על החצר, שם החתולה של השכנים צעדה בזהירות
Life Lessons
אמא קטיה
07
יומן אישי יום שלישי, תל אביב “מה את מייבבת פה כל כך? ממילא רטוב בחוץ, אז את גם חייבת להוסיף עוד דמעות?” האמת, זה נשמע אחרת בעברית, ועדיין המילים
Life Lessons
כשחזרתי מהחנות, על הספסל ליד הכניסה ישב גבר שמעולם לא ראיתי קודם.
019
כשחזרתי מהחנות, איש שמעולם לא ראיתי ישב על ספסל מול הכניסה לבניין. בידיו החזיק מעטפה ישנה, בגוון חום דהוי, שנראתה כאילו נשארה שם מהחלום של ליל אמש.
Life Lessons
החמות החליטה לבחון את אולגה – והתוצאה הפתיעה את כולם
0622
חמותה של שַרית החליטה לבחון אותה. מה שקרה הפתיע את כולם מרגלית בן-דוד התקשרה ביום חמישי בערב. יגאל ענה לשיחה, דיבר עשר דקות, ואז נכנס למטבח עם מבט של מי
Life Lessons
¡Deja la sopa agria! Después de una cena familiar con mis padres, hice las maletas de mi esposa.
03
Mira, te cuento lo que me pasó el fin de semana pasado. Yo y mi mujer, Carmen, fuimos a cenar a casa de sus padres en Alcalá de Henares.
Life Lessons
כשחזרתי מהסופר, ישב על הספסל ליד הכניסה גבר שמעולם לא ראיתי.
03
כשחזרתי מהמכולת, ראיתי גבר יושב על הספסל מול הבניין, שלא הכרתי בכלל. הוא החזיק מעטפה חומה עתיקה בידיו. ברגע שנכנסתי לטווח ראייה, הוא הביט בי. את נעמי?
Life Lessons
Cuando mis padres iban a llegar, empecé a limpiar la casa.
01
Llevo dos años en una relación con mi novio. Hace poco me pidió matrimonio y, por supuesto, acepté. Sin embargo, me desconcertaba que no tuviera prisa