Life Lessons
טבעת על מפה
00
הטבעת על המפה “לא,” אמר איתן, ובמילה הקצרה הזו היה כל כך הרבה, שעדן עצרה באמצע החדר, העגיל עדיין בידה. “את לא באה.”
Life Lessons
בעל בוגד החביא את הטלפון שלו – אבל הזיכרון שלו הכשיל אותו
0294
לכל גבר יש את הסודות שלו. אחד מחביא כסף בגרב, אחר משקר על ציד דגים. אבל נדב שטרן פשוט מניח תמיד את הטלפון עם המסך כלפי מטה. בכל מקום. על שולחן האוכל המסך כלפי מטה.
Life Lessons
הבאתי לחמותי מתנה כזאת, שהיא תרגיש רע מיד! וכל פעם שתסתכל עליה – הלב שלה ירעד.
03
Свекрови я преподнесла такой подарок, что у нее сразу сердце забьется неровно! И будут сжиматься руки каждый раз, когда посмотрит. Но никуда не исчезнет
Life Lessons
Cuando regresé del supermercado, en el banco frente al portal estaba sentado un hombre al que nunca había visto antes.
00
Cuando regresé del supermercado, vi a un hombre sentado en el banco junto al portal, alguien a quien jamás había visto. Sostenía un sobre viejo, de color
Life Lessons
טבעת למפית שולחן
03
טבעת על מפה “לא,” אמר אביב, ובמילה הקצרה הזאת היה כל כך הרבה, עד ששירי עצרה באמצע החדר, עגיל בידה. “את לא באה.” היא הסתכלה עליו.
Life Lessons
לחמותי הבאתי מתנה כזאת, שמרוב הלם היא תרגיש לא טוב! וכל פעם שתראה אותה – תרעד מחדש.
04
את חמותי אני מעניקה מתנה כזאת, שתרגיש מיד חולשה! וכל פעם שתסתכל עליה תרעד מבפנים. אבל אין לה לאן לברוח, היא לא תזרוק אותה. תיאלץ לשים אותה במקום הכי בולט
Life Lessons
12 שנה חמותי קראה לי זרה. בלוויה, בעלי פתח את התיבה שלה
013
שתים עשרה שנה קראה לי חמתי “זרה”. ובלוויה פתח בעלי את קופסתה. שתים עשרה שנה הביטה בי כאילו אני לא שייכת. ורק אחר-כך, כשבעלי פתח את הקופסה
Life Lessons
הריח של בית האבות
02
הריח של בית-אבות – את יודעת למה את מריחה? לבית-אבות. לקמפור ולזקנה. אני לא יכול יותר. איילת עמדה ליד החלון, מתבוננת בחצר הפנימית בגבעתיים.
Life Lessons
“אמא שלי תעבור לגור איתנו, וזהו – קבע הבעל. אבל כבר בערב ארז את חפציו”
0432
אמא תעבור לגור אצלנו, וזהו, הכריז עידו. אבל בערב עצמו כבר ארז תיק. יש טיפוסים כאלה של גברים מקבלים החלטות כאילו דופקים מסמרים. מהר, חזק, ובכלל לא מסתכלים
Life Lessons
ריח בית האבות
05
ריח של בית אבות – את יודעת למה את מריחה? כמו בית אבות. קמפור וזִקנה. אני כבר לא יכול יותר. נועה עמדה ליד החלון והסתכלה לחצר, שם החתולה של השכנים