Life Lessons
בלי זכות לחלוש “בואי אליי, בבקשה, אני בבית חולים.” נועה אפילו לא חשבה להחליף בגדים. היא שלפה בזריזות את המעיל מעל הסוודר הביתי, הסירפה לא שמה
Когда Ноа пришла забирать сына из ган, тот кинулся к ней на шею и страстно зашептал ей в ухо: אמא, אמא, בואי ניקח את הסבתא של עוז אלינו! מה?
בואי אליי, אני בבית חולים בבקשה. לא עברו שתי שניות מאז קורין שלחה לי את ההודעה, וכבר מצאתי את עצמי גורר סוודר נעים של הבית מתחת לגקט ונועל נעליים במהירות
בואי אלי, בבקשה, אני בבית חולים. אפילו לא טרחתי להחליף בגדים. שלפתי במהירות את המעיל מעל סוודר הבית ונעלתי נעליים, כמעט בלי לשים לב שהסוודר נתפס קצת בחגורה.
Carmen, tenemos que hablar. Carmen Fernández removía un guiso de cocido en la olla, cuidando que no se pegara. La voz de su marido sonaba igual que cuando
סתם מישהו זר נעה יכלה בקושי לחכות עד שארוסה ייצא מהדירה. ברגע שנסגרה הדלת אחריו, פנתה אל אמא עיניה נוצצות מהתרגשות. נו, אז מה את אומרת עליו?
Life Lessons
Он склонился к овчарке, и она взглянула на него глазами, в которых уж не осталось ни капли надежды. Она отвернулась, будто не желая ни видеть, ни чувствовать
זר זר אני זוכרת את אותו ערב בתל אביב, דלת הדירה נטרקת בעקבותיו של שחר. ברגע שהוא ירד במדרגות, הסתובבתי נרגשת לאמא שלי מרים כשעיניי נוצצות. נו, מה דעתך עליו?
אתמול בעלי חזר מהעבודה ונראה לי קצת מוזר. שאלתי אותו לגבי החתונה, והוא מיד הסתכל לרצפה. הוא אמר שהוא הולך לבד לחתונה… ומה איתי? הייתי ממש מופתע.
רק מישהו זר יָהֵל בקושי חיכתה עד שארוסהּ יסגור אחריו את הדלת, ואיך שיצא נעמדה באור הגדול, פניה בוערות מהתרגשות, ופנתה לאמא שלה: נו, מה את חושבת?