HE
HE
לפני 18 שנה, בחדר לידה בתל השומר, הכול קרס בשנייה. הרופא משך כיסא לצד מיטתה של מיכל, אשתי, ואמר בשקט שבננו נולד עם תסמונת דאון. אני רציתי להסתכל עליה
HE
בשש וחצי בבוקר עוד היה נעים, אבל האוויר בהר מירון כבר הסגיר שמתקרבת חמסין. דחפתי את העגלה של לירי בשביל העפר שהכרתי בעל פה, זה שמתחיל מאחורי חניון הפקאנים
HE
אף אחד באולם לא באמת האמין שהילדה הרזה עם הפנים הבוערות והשמלה הפשוטה שייכת לתחרות. בעיקר לא כשעלתה לבמה עם תיק כינור חום ומרופט, כזה שרואים אצל סוחרים
HE
הזמזום של מקרר הגלידות הישן היה הדבר היחיד ששבר את הדממה. תרצה משכה באצבעותיה את חוט הסינר הקשיח. שלושים ושתיים שנה. שלושים ושתיים שנה של קפה שחור שהציל
HE
כשנורית נכנסה לחדר החקירות הקטן שבבסיס חיל האוויר בדרום, לא היה בה שום סימן ללחץ. היא התיישבה מול מפקד הבסיס, אלוף־משנה יאיר לוי, והניחה את ידיה על השולחן בשקט גמור.
HE
צליל הפח המתקפל היה הדבר הראשון ששמעתי. אחר כך הגיעה דממה עמוקה, כבדה, כזו שבולעת הכול חוץ מהכאב. התעוררתי תחת אורות ניאון קרים בבית החולים איכילוב, עם
HE
האישה הזקנה עצרה את הכיסא הממונע הישן שלה מול שער הברזל המסוגנן. זו הייתה אחוזה מטורפת בהרצליה פיתוח, מוקפת דקלים, בריכה כחולה ואבנים לבנות, אבל ליבה של
HE
אני וטרינרית במרפאה קטנה בשכונת קריית אליעזר שבחיפה. באותו יום חמישי כבר הורדתי את התריס לחצי, המזגן כבה לפני שעה והאוויר עמד דחוס ומלוח.
HE
בשעה שמונה וחצי בערב נשמע במטבח שלי צליל קריעה, חד כמו סכין על לוח זכוכית. ידיה של יוכבד אחזו בחלוק הלבן שלי, קרוע לגזרים, והיא צרחה מולי: "
HE
השמועות התחילו עוד לפני שהאמבולנס הספיק לעצור בכניסה לאולם. מישהו לחש שליאת פשוט לא אכלה כל היום בגלל ההתרגשות. מישהי אחרת טענה שראתה את עידן בוכה בשירותים