Author: Alejandro García

תאומים?! נפלט לדבורה. היא ניסתה בכל כוחה להסתיר את חוסר שביעות הרצון שלה, אך זה לא כל כך הצליח לה. נועה ידעה היטב שלקוות לכנות אמיתית מהחמות שלה זה לא באמת אפשרי.

גיליתי שהגרוש שלי בוגד בי, פשוט כי הוא התחיל לטאטא את הרחוב. נשמע מטורף? בטח שכן, אבל זה בדיוק מה שקרה. הוא היה חשמלאי שעבד מהבית, הסדנה שלו הייתה בממ”

כפתור? אני בכלל קראתי לה אילנית. התרוצצה פה כל הבוקר. רואים עליה הלכה לאיבוד. אחר כך התכרבלה לי ליד הרגליים. אז הכנסתי אותה לאוטו, שלא תקפא, המסכנה, חייך הגבר…

היא אמרה שהיא יתומה כדי להינשא למשפחה עשירה, ושכרה אותי להיות המטפלת של הנכד שלי עצמי. יש כאב גדול מזה? שהבת שלך משלמת לך משכורת רק כדי שתרשי לעצמך לחבק את הנכד שלך?

אבא, אתה בטח זוכר את נעמי אלחנן לוי? כבר מאוחר היום, אבל מחר תבוא אליי. אכיר לך את אחי הקטן, הבן שלך. מספיק, להתראות. הילד שכב על השטיח ליד דלתה.

כשחזרתי הביתה, הדלת הייתה פתוחה. המחשבה הראשונה שחלפה בראשי מישהו חדר פנימה. “כנראה קיוו למצוא פה כמה שקלים או תכשיטים,” חלף בי.

יומן אישי יום רביעי, תל אביב היום קרה משהו ממש מוזר. ולמרות שדעתי הייתה טרודה, פתאום אני לא יכולה להפסיק לחשוב על זה. בבוקר, ישבתי במטבח, עייפה מהלילה

– דניאלה, אני בבית, פתחי לי! – דויד?! מה אתה עושה פה כל כך מוקדם? היית אמור לחזור רק עוד שלושה ימים… אשתו, בערך בת שלושים, יצאה למסדרון