Author: Alejandro García
שרה עומדת מול המקרר הפתוח, מחזיקה את ראשה בתסכול. שוב בעלה חיסל את כל האוכל. היא לא מבינה לאן כל האוכל נעלם כל כך מהר. רק אתמול סיימה לבשל והכל כבר לא נשאר.
הגעתי לביקור, התגעגעתי אלייך, אבל הילדים? מרגישים לי כמו זרים לגמרי. את יודעת איך זה הורים תמיד דואגים לילדים שלהם, אבל לפעמים, כשאנחנו מסתכלים עליהם כשכבר
תפנו קצת מקום, אנחנו כאן לעשר שנים חמדה, חמותי, ישבה בשקט רגע ואז פלטה: תשמעי, יערה כזו החלטית… כשתכניס לעצמה משהו לראש. תביני אותה גם, היא רוצה
אנחנו עוברים לדירה שלכם אצל תמר דירה מעולה במרכז תל אביב. שיפוץ טרי, תענוג לגור שם! דירה מצוינת לרווקה, רועי חייך בסלחנות אל עינת, כאילו היא ילדה קטנה.
זה לא נראה טוב שהילדים שלך יקבלו דירות, ולבני שלי לא תהיה. בואי נדאג לו לדירה עם משכנתה! פעם, לפני שנים, התבשרתי מבעלי, אילן, שהילדים שלי זוכים לדירות
לא מזמן פגשתי אישה, שיצאה לטיול ברחוב עם בתה בת השנה וחצי, מנותקת לגמרי ממה שמתרחש סביבה. אילו לא קראתי לה, הייתה חולפת לידי מבלי לשים לב.
התחרטתי להתחתן אריה נשאר עד שעות מאוחרות במעבדה, עסוק שוב ושוב בהעברת נוזלים מבחנה למבחנה ובחקר אבקות מסתוריות. הוא האמין בלב שלם שעבודתו הקפדנית עוד תניב
ילדה בשביל החברה כשהיא בחודשי ההריון האחרונים, אחיה הצעיר של מיכל עוזב את הבית, אבא שלה שוקע באלכוהול, ומאז חייה של מיכל הופכים לסיוט. כל בוקר מתחיל בכך
ביום הראשון שהתחלנו לגור ביחד, היה כבר ברור לי שלאיתן לוין אין עמוד שדרה. כל יום שלו תלוי היה ברוח שבה הוא קם בבוקר. לפעמים התעורר מרוצה, סיפר בדיחות
ובשמחה וביגון רבקה התאלמנה מוקדם, בגיל ארבעים ושתיים. באותו הזמן, הבת שלה, יעל, כבר הייתה נשואה לבחור טוב ממושב סמוך ועברה עם בעלה למרכז, לעבוד ולהרוויח משכורות טובות.









