Author: Alejandro García

חוזה האהבה יעל ישבה ליד שולחן עץ כבד, שמעליו נערמו מגזינים של שמלות כלה בעברית. דפדוף מהיר, עמודים מעטרים בתחרות עדינה ותפירות חרוזים דקיקות.

מפת שולחן לבנה, חיים אפרפרים המרק עוף יצא מצוין. דנה ידעה זאת היטב טעמה ממנו שלוש פעמים תוך כדי בישול, וכל פעם חייכה בסיפוק. גזר מהשוק, עוף טרי על העצמות

קיר לטובתה נעמה, למה את מתערבת בשיחה הזאת? דוד אפילו לא טרח להסתכל לעברי. הוא עמד ליד החלון עם כוס יין ביד, רחב כתפיים, בטוח בעצמו כמו תמיד, ודיבר בשקט

השכנה מלמעלה דקלה, לאן לקחת לי את הסיר שלי? את הגדול, שאני עושה בו חמין? חנה מלכה, הוא עמד באמצע המעבר. שמתי אותו שם, על המדף התחתון. על המדף התחתון!

“שבת פנויה” הקציצה שכבה במרכז הצלחת. אלישע הביט בה בתחושת רעב שחורקת בבטנו. גלי, אני יכול לקחת לי סנדוויץ? אני רעב אלישע, ארוחת ערב בעוד עשרים דקות.

“כוסמת במקום כמהין” שמעי, חייבת לשתף אותך מה קרה אתמול בערב, אפילו עכשיו כשאני מספרת לך, אני עוד מרגישה את הריח של החמאה השרופה באף.

נכס נסתר שוב שמת את הסוודר הזה? קולה של ענת ארזי היה חד, כאילו דיברו על משהו שמצאו מתחת לספה ולא בגד רגיל. תמר, בבקשה ממך. הערב מגיעים משפחת להב. את מבינה מה זה אומר?