Author: Alejandro García
Life Lessons
למקרה של גשם במגירת המטבח, מתחת לחפיסה של סוללות רזרביות וגומיות לשיער, הייתה מונחת דף נייר מקופל לארבע. מרים החזיקה אותו לא כמו פתק אלא כמו כלי עבודה
דודה אילנה, סליחה על ההפרעה, תוכלי לשמור קצת על הילד שלי? על סף הדלת עמדה צעירה עם מבט מתנצל בעיניים. מה זאת אומרת? בעלת הדירה עשתה את עצמה כאילו אינה
אני בן 67. כל חיי התנהלו בתוך שגרה קבועה. עבדתי 42 שנה בבנק אותו שולחן, אותו כיסא. יצאתי לפנסיה. אף פעם לא התחתנתי. אין לי ילדים. אני גר לבד באותה דירה
תשמעי, אני חייבת לספר לך מה עובר עליי. לא יודעת, אולי אני בעצמי נהיית בלתי נסבלת לבעלי? שמונה שנים היה לנו פשוט מעולה, ובשנה התשיעית פתאום הכל התחיל להפריע לו –
את בטוחה לגבי זה, הדסה בן-צבי? קולו של הנהג באוטובוס דהוי של אגד, נשמע עמום, כמו מתוך חבית ברזל. הוא העיף אליה מבט דרך המראה, ובפניו ניכרו רחמים ותהייה.
Life Lessons
נמאס לי, די, אני עוזב! כמה אפשר! ישבתי מאחורי ההגה ותהיתי האם היום באמת הגענו לנקודת שפל בזוגיות שלי עם נעה? אני עובד קשה כל היום, מגיע הביתה, והיא תמיד
איך נפרדתי מאשתי כן, אנחנו החלטנו שזה יהיה לטובה. החלטנו בשקט, בשיקול דעת, ושנינו החזקנו מעמד מצוין. אפילו התבדחנו קצת. בכל זאת, אנשים תרבותיים אנחנו.
אני מזהירה בפעם האחרונה, אם לא תשנה את אולם החתונה אני מסרבת להתחתן איתך! קראה בדי הפנים של עדי, בידה ההזמנות שעדיין לא העזה לחתום עליהן, שבועיים בלבד לפני החתונה.
После того тяжелого ночного дежурства Хагит едва волочила ноги по старым улицам Тель-Авива. Дожди сменили зимнюю прохладу, мокрый асфальт был усыпан подтаявшей слякотью.
Life Lessons
בוקר יום ההולדת השבעים ושלוש שלי הגיע בלי רעש וצלצולים, אלא עם ריחות של קפה פילטר טרי מקיבוץ יראון וטעם מתוק של פרחי פטוניה מהגינה שלי. התעוררתי בדיוק