Author: Alejandro García
אחי לא מוכן להכניס את אמא לבית אבות, אבל גם לא מסכים לקחת אותה אליו אין לו שם מקום! בשלושת החודשים האחרונים אני רבה עם אחי על הטיפול באמא.
לפני כמה ימים, הבן שלי נכנס לבית שלנו ביד ביד עם בת הזוג שלו, ואני הרגשתי שהוא מביא איתו רוח חדשה ושקט לא רגוע. היא נראתה לי צעירה ממני, גג ארבע או חמש
יומן אישי יום רביעי, תל אביב אמא שלי נתנה לי טבעת ישנה של סבתא לאה. לא מדובר במשהו וינטאג׳ יפה או מיוחד, אלא טבעת שגסה בעיצוב ובעיניי ממש לא נאה.
למה לכם משכנתא? תגורו אצלנו! תקבלו את הבית שלנו! ככה אמא של בעלי תמיד אומרת. האמא של בעלי ממש מתאמצת לשכנע אותנו לא לקחת משכנתא. היא לוחצת שנעבור לגור
תקשיבי, אני חייבת לשתף אותך במה שקורה אצלי. אני כבר בת 38, וגרה בשנתיים האחרונות עם רועי, שהוא מבוגר ממני בחמש שנים. הוא היה נשוי פעם, יש לו שני ילדים
אבא תמיד טוב יותר נדב, צריך לדבר. אורלי מיישרת בעצבנות את המפה שעל השולחן, מלטפת קמטים שלא באמת קיימים. האצבעות רועדות, חושפות את הדאגה שהיא מנסה כל כך
– תקשיב, בתי, יש לי משהו חשוב… אני התיישבתי בנוחות. תמיד כשאמא שלי פותחת בשיחה עם “תקשיב” כזה מתמשך, אני יודע שצפוי לי משהו מורכב. –
אמת, שאוחזת בבטן תולה בגדים רטובים על חבל בגינה, יעל שמעה קולות בכי מאחור הגדר. היא הציצה וראתה שם את נגה ילדה בת שמונה מהבית ממול. למרות שהיא כבר בכיתה ב’
נשים מאושרות תמיד נראות נפלא יומן כ”א בתשרי תשפ”ד הרבה זמן הרגשתי שנפלה עליי עננה כבדה מאז הבגידה של בעלי. ארבעים שנות חיים, והנה אני לבד.
אַתָּה הַאֻשְׁרִי? בחלום משונה, מצאתי את עצמי בכלל לא מתכננת חתונה. אילולא ההתמסרות העיקשת של איתי האיש שעתיד להיות בעלי ודאי הייתי עדיין כציפור חופשית