Author: Alejandro García
אנחנו הרי רצינו רק שיהיה טוב מה פתאום חוג מוזיקה? אמא הטיחה את הברושור שאביגיל הביאה מבית הספר על השולחן. אין סיכוי. אפילו אל תחשבי על זה.
Life Lessons
מכיוון שאני עזבתי את המשפחה בשביל גבר אחר, וגרמתי לפירוק הנישואים מהצד שלי, דניאל החליט שאני חייבת לפצות אותו על הלב השבור. הוא לא הסכים שאקח את הבן שלנו
אמא הרי רק רצתה לעזור שמעת? לעידית נולד נכד שני, את קולטת? חיה שפכה לבתה שבחוק, יעל, עוד תה מתוק. בן, שלושה שמונה מאות גרם. תינוק בריא, לחיים שמנות כאלה.
רוני, אולי כדאי שנקנה עוד כרטיס להצגה. רוני הרימה את העיניים מהצלחת. הארוחה אפילו לא הספיקה להתקרר, ודורון כבר היה עם הטלפון ביד, מקיש על המסך ברצינות
יומן אישי נטע, יום שלישי היום שוב זה קרה אימא קיבלה את אורי, בת של יעל, בלי לשאול. ישבתי בסלון וניסיתי לסכם מאמר בבנקאות, ואז שמעתי: אמא, הבאתי את אורי
לשלוח אותי מכאן את רוצה?
– מה זה השמלה הזאת עלייך? – אליזבת פטרובנה סקרה את בתה מלמעלה למטה, נעצרת …
רוצה להיפטר ממני מה זה שאת לובשת? רות בן-צבי העבירה את עיניה על בתה מהראש ועד הרגליים, מתעכבת על החצאית. החצאית הזאת קצרה בצורה מביכה. בגיל שלך הגיע הזמן
Life Lessons
עכשיו אפשר לחיות רעות עמדה ליד הקבר והביטה איך הארון יורד אל האדמה. היה קר. רוח נובמבר חזקה התעסקה בסרט האבל שעל זר הפורחים, נכנסה אל מתחת למעיל וגרמה
חישבתם לא נכון נועה תבוא היום, בסביבות שבע. זה בסדר? רות סיימה להתארגן מול המראה ופנתה לבעלה, יואב, ששיחק עם השלט של הטלוויזיה. יואב הנהן, עיניו נעוצות במסך.
שישה חודשים אחרי שחתמתי על הגירושין, כשחשבתי שסוף סוף החיים שלי חוזרים להתייצב, הטלפון צלצל בשבע בבוקר. ישבתי בחדר בבית החולים, הריח של הסבון ושאריות הדמעות
מעולם לא תיארתי לעצמי שהיום של החתונה שלי יהפוך לזיכרון הכי משפיל, ובו בזמן, לרגע הכי מכריע בחיי. שמי עדן דגן, ובאותו ערב היו 204 אורחים יושבים באולם של