Author: Alejandro García
אילת כהן הפכה את המפתח ושטפה קפיצה: שלושה גורים פרוותיים ישבו על המשמר בפתח הדלת. גשם סתיו אינסופי, משעמם, מקפיץ על הקירות של רחוב דימונה.
בת שלי, היום את חוגגת 32! מזל טוב מעומק הלב, ואני מביאה לך מזכרת קטנה נטלי כהן, אם של שילה, העבירה לבת נעלי מעוף סרוגות שלימדה בקורס תפירה.
היי, סבילתי סיפור של חיית מחמד מצחיקה וחשובה, שמתחילה לפני כמה שנים בקיץ שעבר. ברק, גור חתול אפורלבן עם עיניים חומות כחלחלו, היה יושב על השער של חצר בית
אורי ברק יצא משער המפעל לשעבר של תקלות מתכת, כיסו מלא ברשימת חישובים. השערים שעמדו שם שלוש ושלושים שנה היו ריקים, כמו חור בנתיב המוכר שלו.
האוטובוס השאיר את רינה קפלן מול שעריי הדיור המלווה בדיוק בשעה שמונה עשרים. בוקר ספטמבר קר נגע בלחיים, ועל הגזע של הכניסה נפלו עלים יבשים של שלכת.
תיהני אצל שֵׂרָה, חֲתָנוֹתֵינוּ מִאשְׂדּוֹד בָּאִים לְחוֹדֶשׁ בְּחֹדֶשׁ אומר איתן, ומוציא את המזוודה שלי מהדלת. נעמה! נעמה! שוב חנית את הרכב במקום שלי!
בעל דנה חושב שהיא לא יודעת על המשפחה השנייה שלו, והוא מזועזע כשדנה מגיעה לסיום הלימודים של בתו. מה זה, לחם של אתמול! צועקת האישה במעיל כחול ואצבעה מצביעת
זכרתי את אותו היום, לפני הרבה זמן, כשחזרתי מהחופשה הרפואית וגליתי שהמקום שלי במשרד כבר תפסה האחות של בעלי קארין. ״מיכאל, שכחת לסגור את הברז!
אני לא יכולה לשחרר אותה לא צריך לי סבתא עם כל ההצקות האלו! בחרי: או אנחנו, או היא לחשה אינה בקול כועס. אלכס התבלבל מהמילים כאילו פגעו בו באגרוף של אמא.
״היי, אנחנו חושבות שסוכר רע לך״ אמרה שושנה ותפסת את העוגה שדנה אפתה לכבוד יום הולדתה. דנה, שוב משתמשת בסיר שלי? קראה אהוד כשנכנסה למטבח בלי לדפוק.