Author: Alejandro García
יום שלישי, 15 ביולי יום הולדת של הקומץ הישן שעדיין חזר על עצמו היום, כשסיימתי להרכיב את המרק של חציל וגרגרים, נזכרתי במילה שפתאום הלכה ופרצה בכל פינה של המטבח “
היי, מה שלומך? רוצה לשתף אותך במצב המטורף שקרה לנו בבית. הקשר שלי, מרית, עומדת עם מצקת ביד, שכחתה שהיא עומדת לשפוך מרק. הקיטור של הסיר עולה ונספג על גבי
היום, 16 במרץ, חזרתי למחשבות אחרי ארוחת ערב שזעזעה את הבית. חנה, חמותי, ברחוב דמל״ש במרכז תל אביב, חזרה אלינו לפני כמה שעות בטענה שאני “
שמעתי את השיחה של בעלי עם אמא שלו והבנתי למה הוא באמת נישא לי איתן, ראית את התיק הכחול שלי עם המסמכים? בדיוק זוכרת שהשארתי אותו על השידה, ועכשיו רק המגזינים שלך שם.
כאשר מירית ראתה בחדר המיון את האנשים בלבנים, על מצעי הרקעים שהונחו בזהירות עליהם משטחים, ושוכבת בתנועה בלתי נכנעת נערה צעירה, תחושת שביעות רצון חדחד ערכית זרחה בלבה.
היי, שמעת את הסיפור המשוגע שהייתי עד היום? בין בת השכונה בת חיפה בת שלי, נועה, ואבא, יוסי אנחנו גרים בדירה ממש חמודה, שירשתי מאמא שלי, רבקה.
כאשר באמת אוהבים, מאבדים את הראש אורלי, אולי נחזור לגור בכפר, אני לא מסתגלת לחיי העיר, שלוש שנים כבר אנחנו כאן, ואני מרגישה זרה. בחוץ יש אוויר צח, ואולי
זמן לעצמי בקרן השעון של נתי צלצל בשששלוש וחצי, אף על פי שהיה אפשר לקום מאוחר יותר. היא קיבלה אותו לא מפחדת משיעור זמני, אלא מחשש שלא תספיק להתחיל את היום.
אף אחת מהסבתות לא יכולה לאסוף את הילד מגן הילדים. אנחנו נאלצים לשלם הוצאות ענק על טיפול. היום נרקקתי עד מהירות שוב הרגשתי ויכוח עם אמי, ואני אפילו לא רוצה
דני, אתה רציני? שוב אותם ורדים המגעילים? רוני קימלה קימלה שפתה, מביטה בסל. אמרתי אלף פעמים: אני אוהבת פיאונים. פיאונים, מבינה? או שלא שמעת אותי בכלל?