Author: Alejandro García
יומן אישי, 10 ביוני בשנה שעברה אימא שלי הפתיעה אותי מאוד היא החליטה למכור לנו ירקות שגידלה בגינה שלה. היא אמרה שלא באנו לעזור לה, אז מהיום אנחנו נשלם כמו כל הלקוחות.
נישאתי בגיל חמישים, סברתי שמצאתי את האושר, אך לא היה לי מושג מה צפוי לי אני אחת מאותן נשים שהתחתנו מאוחר. לצערי, גם מערכת היחסים הזאת, שהגיעה בשלב מאוחר בחיי, נסתיימה.
Life Lessons
יונתן חזר הביתה. הופתע מיד, כי לא ראה את אשתו בשום מקום. העדרותה של רעות, אשתו, והיעלמותו של בנם בן השנה יצרו אצלו סערת דאגה. נחוש להבין מה התרחש, יצא
חוסר צדק “אמא,” חזרה אחריה אילנית, “למה לא קיבלתי מיליון? רק שלוש מאות שלושים אלף… איזה סכום זה בכלל…”
כל יום שלישי היום, כמו כל יום שלישי, מיהרתי לתחנת הרכבת הקלה בירושלים, מחזיק ביד שקית ניילון ריקה, שהזכירה לי את תחושת הכישלון. שעתיים של שיטוט חסר תוחלת
סבתא העדיפה נכד אחד ומה איתי, סבתא? היא שואלת בשקט. נו, עינב, את גם ככה מתנהלת יפה. תראי איזה לחיים תפוחות יש לך. האגוזים זה לשכל, לאלי צריך ללמוד, הוא
הלך וזה מצוין
— מה זאת אומרת “המנוי אינו זמין”? רק לפני חמש דקות דיברתי איתו! — נטשה עמדה באמצע המס…
הלך וטוב שכך מה זאת אומרת המנוי אינו זמין? הרי לפני חמש דקות דיבר עם מישהו! הדס עמדה באמצע המסדרון, הטלפון צמוד לאוזנה. עינה נחתה על השידה.
Life Lessons
תקשיב, אני חייב לשתף אותך בסיפור האישי שלי, כזה שתמיד מזכיר לי לא לקחת דברים מובנים מאליהם. אשתי לשעבר, רוני, תמיד הייתה בחורה מאוד ביישנית וצנועה.
יומן אישי, יום שלישי, 14 באוגוסט זה בלתי נסבל כבר. נועה, אשתי, התפוצצה עליי היום בערב, ולמען האמת לא אוכל להאשים אותה. הרגע הורדתי את הנעליים בכניסה, פתחתי
יומן אישי, יום שלישי, 14 באוגוסט זה בלתי נסבל כבר. נועה, אשתי, התפוצצה עליי היום בערב, ולמען האמת לא אוכל להאשים אותה. הרגע הורדתי את הנעליים בכניסה, פתחתי







