Author: Alejandro García
מה שקיצרת לא תחזיר כשטליה מראה לחברותיה את תמונות החתונה שלה, היא תמיד מוסיפה בחיוך: אוֹי, כמה סבלתי בשמלה הזאת! נכון, היא מהממת, אבל כל כך כבדה ומסורבלת!
Life Lessons
מרים, קחי אותה ממני! אני לא מסוגלת יותר! אפילו לגעת בה אני נגעלת!לאה רעדה, והתינוקת על זרועותיה בכתה עד שנחנקה מדמעות.מרים הושיטה ידיים וקיבלה את אחייניתה, מהנהנת ברכות.
14 ביוני היום התחיל בטלפון מפתיע מדודה רחוקה שלי, שהזמינה אותי לחתונה של ביתה בת דודה מדרגה שלישית שפגשתי בפעם האחרונה כשהייתה בת שש. כלומר, כשהיא הייתה בת שש.
החתול שלנו ישן במיטה עם אשתי. הוא היה דוחף אותה בגב ודוחק אותי רחוק עם כל ארבע הרגליים שלו. בבוקר היה מביט עליי במבט חצוף ומלא לגלוג. הייתי מתלונן, אבל
החתול שלנו ישן במיטה עם אשתי. הוא היה דוחף אותה בגב ודוחק אותי רחוק עם כל ארבע הרגליים שלו. בבוקר היה מביט עליי במבט חצוף ומלא לגלוג. הייתי מתלונן, אבל
7 בפברואר, יום שלישי הבוקר קמתי מוקדם. ישבתי על אדן החלון והסתכלתי החוצה אל הרחוב בתל אביב. חיכיתי שאבא יחזור מהעבודה. עברו כבר שנתיים מאז שאמא עזבה אותנו.
Life Lessons
היום אני בת 33, ועדיין אני נבוכה כשאני נזכרת במה שעשיתי כשהייתי בת 18, כמעט 19.למדתי אז באוניברסיטת תל אביב, חיי היו נוחים.לא היינו עשירים, אבל אף פעם
הסכמתי לשמור על הילד של החברה הכי טובה שלי, בלי לדעת שהוא בעצם של בעלי. החברה הכי טובה שלי, נועה, נכנסה להריון לפני ארבע שנים. באותה תקופה חייתי חיים רגועים
החברים שלי קונים דירות בתל אביב ומשפצים, בזמן שחברה שלי בזבזה את כל החסכונות שלנו בניסיון “להגדיל ת’הון”. כולם סביבי מתחתנים עם נשים חמודות, ואני?
ישבתי עם הנכדים בלי לקבל שום תשלום, ובסוף עוד הגישו לי דף של טענות על איך שאני מגדל אותם יואו, אמא, שוב נתת להם את העוגיות האלה מהסופר?!