Author: Alejandro García
Life Lessons
בכיתי הרבה זמן.לא בשקט, לא באיפוק אלא כמו שבוכה מי שהחזיק יותר מדי זמן בתוך עצמו.הדמעות נשרו על השולחן, בצלחת, על הידיים שלי.ניסיתי להתנצל, לְהגִיד משהו
סוד ביישוב קטן בארץ, אחד כזה שעדיין שומרים בו על מנהגים ישנים, חיה ילדה בשם תמה. יום אחד, אמא שלה שהייתה מחוברת לכל מיני אמונות ומיסטיקה לקחה אותה איתה
המאהבת של בעלי הייתה פשוט מהממת. האמת, אם הייתי גבר, גם אני הייתי בוחרת אחת כזו. אתם יודעים, יש נשים כאלו שמכירות בערכן. הולכות בביטחון, מבט ישיר, אוזן קשבת.
20 במרץ 2024 היום, אחרי שיצאתי לפנסיה מהעבודה, אני יושבת מול החלון בביתי שבתל אביב וחושבת כמה אני מרגישה בודדה. כל החיים חייתי מתוך אמונה שבדידות היא לא
תחושת רעה מתפשטת נועם התעוררה באמצע הלילה, והעפעפיים שלה לא הצליחו שוב להיעצם עד אור ראשון. חלום מוזר, מטושטש ומבעית רדף אותה, כמו עשן כהה שעולה הישר מתוך החזה.
20 במרץ 2024 היום, אחרי שיצאתי לפנסיה מהעבודה, אני יושבת מול החלון בביתי שבתל אביב וחושבת כמה אני מרגישה בודדה. כל החיים חייתי מתוך אמונה שבדידות היא לא
Life Lessons
טוב, תקשיבי… אני חייבת לספר לך מה קרה אצלי, זה ממש סיפור כאילו מתוך סרט. אז, שלומי, בעלי, יושב איתי במטבח ביום חמישי בערב. יש לו קפה ביד, הוא מתעצבן
בגידה של ילדי המשפחה נועה הביטה שוב בא admiration באחיה ובאחותה. כמה יפים היו! גבוהים, שיער שחור, עיניים כחולות. שוב קיבלו פרס. הם ניצחו בתחרות נוספת במועדון
אני ובעלי יצאנו לחופשה בים. כבר כמה שנים טובות שאנחנו נוסעים כל קיץ עם החבר’ה לים, כל אחד עם האוטו שלו, ומקימים מאהל קטן איפה שמוצאים פיסה של חוף חבויה.
ארון בגדים פתוח לרווחה, גבעות של בגדים לא מגוהצים, מרק חמוץ שחי לו במקרר אלה הבית שלנו. בתוך ענני חלום שקופים, ניסיתי לפנות בזהירות לאשתי, גלילה, עם השאלות