Author: Alejandro García
אני מתבייש לקחת אותך לערב הגאלה, יאיר אפילו לא הרים עיניים מהסמארטפון שלו. יהיו שם אנשים. אנשים אמיתיים. תרצה עמדתי ליד המקרר עם שקית חלב ביד.
הכי קשה בלחיות עם גורה זה ממש לא מה שכולם חושבים. זה לא להוציא אותה לטיול באמצע גשם ירושלמי מתיש, או כשקר כמו בגליל העליון, כשלא ישנת כל הלילה או כשהלב
לא ציפיתי מבעלי יעלי, צריך לעשות משהו… אמרה טלי באנחה לתוך הטלפון. מה קרה? שאלה אחותה הצעירה, קצת מודאגת. כבר מהשיחה הבינה יעל שמשהו לא בסדר, כי
Life Lessons
נח חיי החלום שלא עזב נח חיי הבין כבר בביה”ס היסודי, שהוא רוצה להיות מורה. זה לא היה סתם רצון זה היה סוג של ודאות עיקשת, שהיכה בו כחזיון, בעקבות מקרה משונה שחווה.
בני משפחתו של בעלי שכחו לברך אותי ליום הולדת 40, אז החלטתי להחזיר להם באותו מטבע
– למה הטלפון שותק …
תגידי, את לא מאמינה מה קרה לי. יום הולדת ארבעים שלי, כן? תאריך עגול, ענק, ואפילו לא ברכה אחת מצד המשפחה של שחר. אני יושבת בערב עם כוס יין, רואה את הטלפון
שתי עמודות
היא כבר הורידה את המגפיים והרתיחה מים לקומקום, כשקפץ הודעה מהבוסית בוואטסאפ: “תוכלי מחר …
יומן אישי כבר הורדתי את הנעליים ושמתי מים בחמי, כשההודעה מהממונה שלי צצה בוואטסאפ: “תוכל/י להחליף מחר את מיטל? יש לה חום, ואין מי שיסגור את המשמרת.”
שתי עמודות
היא כבר הורידה את המגפיים והרתיחה מים לקומקום, כשקפץ הודעה מהבוסית בוואטסאפ: “תוכלי מחר …
יומן אישי כבר הורדתי את הנעליים ושמתי מים בחמי, כשההודעה מהממונה שלי צצה בוואטסאפ: “תוכל/י להחליף מחר את מיטל? יש לה חום, ואין מי שיסגור את המשמרת.”
– אני יודעת על כל הבגידות שלך, – אמרה אשתו. ויקטור קפא במקום.
לא, הוא לא נרעד. אפילו לא החוויר – למ…
אני יודעת על כל העניינים שלך, אמרה אשתו. גדי התכווץ מבפנים. הוא לא נרעש כלפי חוץ. לא החוויר. רק עמד במקום, כאילו הזמן נעצר, והלב שלו התקפל כמו דף נייר
Life Lessons
אבא של יום ראשון מהיום ראשון עד היום ראשון, עמוס פשוט נרשם לחיים. שישה ימים של ריקנות, ואז יום אחד של ממש לחיות. וגם הוא, היום הזה, היה מחולק לפי הצלצולים
הטיימר על השולחן “אתה שוב שמת את המלח במקום הלא נכון,” היא אמרה בלי להפסיק לערבב את הסיר. עמדתי עם הצנצנת ביד, מסתכל על המדף.