Author: Lewis Simmons
Au rușinat pe tatăl meu la nunta mea, în fața a 500 de invitați și în aceeași zi am aflat cine era el cu adevărat Așa îmi amintesc acea zi parcă ar fi
שמי נעמה, בת 28, וגדלתי כל חיי במערכת האומנה. עד גיל שמונה עברתי יותר בתים מימי ההולדת שלי. אנשים אוהבים לספר שילדים מסתגלים למציאות, אבל האמת היא שאנחנו
סבתא, זהו מסעדת יוקרה כאן. נאלץ לבקש ממך לצאת…” המשפט נאמר בשקט, אך בבירור. מספיק ברור כדי שכל היושבים סביב ישמעו. הקשישה נעצרה באמצע המסעדה
בעלי הכריח אותי לארח את ערב הגברים שלו בזמן שסבלתי עם צווארון קשיח ואז אמא שלו נכנסה הביתה. בעלי פצע אותי בתאונת דרכים, ואז ניסה לסחוט ממני כסף.
עזבתי את ישראל כדי לעבוד. הייתי שולח כל חודש כסף לאחותי בשביל אמא, אבל יום אחד כשחזרתי הביתה נותרתי בלי מילים. יצאתי מתל אביב עם תיק קטן ועם לב כבד.
אפשר להוריד את הסבתא בתחנה הבאה? היא רק מפריעה פה. היה בוקר מוקדם כזה, ואתה יודע איך זה כולם דחוסים בתוך האוטובוס הישן הזה שעושה קולות כאילו ברכבת ישראל
מבחן למבוגרים – נעה, למה את לא באה לחגוג איתנו את סיום הפרויקט? שאל בחיוך דביר, וממש קרץ לה. – כי, חביבי, יש לי דייט הערב, היא ענתה במבוכה קלה. –
“יש לאמא שלי בדיוק כזה,” אמרה המלצרית בהיסוס, עיניה נעוצות בטבעת שעל אצבעו של המיליונר… תשובתו המטלטלת גרמה לה להתמוטט על ברכיה.
בלעדיי את לא תסתדרי! את לא תצליחי בכלום! כך צורח רוני, תוך שהוא מקפל את חולצותיו ומכניס אותן לתיק גדול. אבל בסוף הצלחתי. לא נשברתי. אולי אילו הרשיתי לעצמי
גורלות נשים. מרים נפטרה סבתא חנה, והעולם של מרים החשיך. לא מצאה מרים חן בעיני חמותה. רזה מדי, לא מספיק עובדת, ומי יודע אולי ילדים בכלל לא יהיו לה?









