Author: Lewis Simmons
יומן אישי תל אביב, יוני חברה שלי אומרת לי שהיא אוהבת אותי, אבל אף פעם לא באמת בוחרת בי. שלוש שנים כבר ככה. שלוש שנים שאנחנו נפגשים בסתר.
אילנה, השתגעת? בגיל שלך, עם נכדים שכבר הולכים לבית הספר, מה פתאום חתונה? אלו היו המילים ששמעתי מאחותי כשסיפרתי לה שאני עומדת להתחתן. ומה יש למשוך?
Перед самым Новым годом, жена устроила Даниэлю такой сюрприз, что хоть бросай всё и плачь. За плечами были двадцать лет, как ему казалось, счастливой супружеской
יומן אישי תל אביב, יוני חברה שלי אומרת לי שהיא אוהבת אותי, אבל אף פעם לא באמת בוחרת בי. שלוש שנים כבר ככה. שלוש שנים שאנחנו נפגשים בסתר.
גסיסתה של אמא נמשכה זמן רב, הייתה קשה ומכאיבה, והלב שלי התרסק בכל יום מחדש. אבל מה שהכי חרוט בזיכרוני אלו העיניים שלהככל שהמוות הלך והתקרב, הן רק הלכו והשחירו.
היום כבר נטה לערב. אחד אחד הטרקטורים רשרשו ועזבו את השדה הגדול, שמלא כל היום בריח תבן וסולר. אנחנו, הנהגים, עייפים אך מרוצים, דיברנו בקשר, צחקנו ותיארנו
מצאתי חיתולים בתיק של הבן שלי בן ה-15 אז הלכתי אחריו, ומה שגיליתי שינה הכל במשך שבועות אחדים הבן שלי בן ה-15, עדן, התנהג… שונה. לא היה מרדן או חצוף, פשוט…
יומן אישי, 10 בנובמבר נמנום הצהריים לא הביא את הרגיעה לה קיוויתי. רק תחושת חרדה סמיכה ופה יבש נשארו איתי, מלווים אותי כשפקחתי עיניים. התעוררתי מתחושה פיזית
השמלה האחרונה בתי, הבת של שותפתי לעבודה, רותי בן-דוד, מתחתנת. הן רוצות להזמין אצלך שמלת כלה. את מוכנה לקחת את זה? לא, אמא, יש לי המון עבודה, אני פשוט לא מספיקה כלום.
היום שוב היו לנו אורחים בבית. כמעט כל יום יש לנו מישהו בסלון, שותה, מדבר, אבל אף פעם אין באמת אוכל רק בקבוקי בירה ויין, שולחן מלא בדלי סיגריות וקופסת שימורים ריקה של דג.









