מעולם לא אהבתי את אשתי, למרות שאמרתי לה זאת מאות פעמים. היא לא אשמה בכך – חיינו היו טובים

Life Lessons

אני אף פעם לא אהבתי את אשתי, אפילו שאמרתי לה את זה אולי מאה פעמים. זה לא היה באשמתה בכלל חיינו היו טובים. היא אף פעם לא רבתה איתי, לא הציקה הייתה טובה ועדינה מאוד. רק בעיה אחת הייתה בינינו אהבה פשוט לא נראתה בינינו. כלי מטבח וסכו”ם

כל לילה הלכתי לישון וקמתי עם אותה מחשבה שאני רוצה סוף סוף לעזוב אותה. למצוא את האישה שאוכל לאהוב באמת.

אבל האם זה בכלל אפשרי לי? אני מאוד נוח לי ליד יעל. חוץ מכישוריה המצוינים בניהול הבית, יש לה גם יופי יוצא דופן. כל החברים עדיין מקנאים בי, ולא מבינים איך זכיתי באישה כזו. ואני בעצמי לא יודע למה יעל בכלל התאהבה בי.

אני גבר רגיל, לא יוצא דופן בין מאות אחרים. והיא אוהבת איך לא ברור

האהבה והנאמנות שלה לא נתנו לי שקט. והיופי שלה עוד יותר. כל הזמן ידעתי שיקומו לה מחזרים חדשים ברגע שאדרוך מחוץ לבית וסיים את הזוגיות הזאת. מישהו עשיר יותר, נאה יותר ומצליח יותר.

רק מלדמיין שמישהו אחר מחבק אותה, כמעט איבדתי את השפיות. יעל שלי, למרות שאין לי אליה שום רגש. ומעולם לא היה. התחתנתי איתה כי החמיא לי להיות לצד אישה כל כך יפה.

אבל איך ממשיכים לחיות כך, ללא אהבה? חשבתי שאצליח, אבל טעיתי. המטבח ופינת האוכל

“מחר אני מספר לה הכול,” חשבתי לבסוף ונרדמתי.

בבוקר, בזמן ארוחת הבוקר אזרתי אומץ לשיחה גלויה:

“יעל, בואי תשבי רגע. אני צריך לדבר איתך.”

“אני מקשיבה, אהובי.”

“תדמייני מצב כזה: שנינו מתגרשים, כל אחד עובר לחלק אחר של תל אביב.”

יעל צחקה:

“זה מצב ממש מוזר איזו מין משחק זה?”

“תשמעי עד הסוף, זה חשוב לשנינו.”

“טוב, דמיינתי. קדימה.”

“תגידי לי בכנות אם אני אעזוב את הבית, תמצאי מישהו חדש?”

“אלעד, מה קרה לך? מאיפה הרעיון הזה בכלל? למה שתעזוב?”

“כי אני לא אוהב אותך ואף פעם לא אהבתי.”

“מה? אתה רציני? אני לא מבינה כלום”

“אני רוצה לעזוב, אבל לא מצליח, כי קשה לי לדמיין אותך עם מישהו אחר.”

אז יעל שתקה לכמה דקות, חשבה מעט ואז אמרה:

“יותר טוב ממך לא אמצא, אז אם תרצה תוכל ללכת ולא לחשוש שאהיה עם מישהו אחר.”

“מבטיחה?”

“כמובן,” הרגיעה אותי יעל. תכשיטי נשים

“חכי, לאן אלך בעצם?”

“אתה באמת אין לך לאן?”

“לא, היינו כל החיים יחד. כנראה שניאלץ להישאר יחד עד הסוף,” אמרתי בעצב.

“אל תדאג לזה. אחרי שנתגרש, נחלק את הדירה לשתי דירות חדר, כל אחד יגור בנפרד.”

“באמת? לא ציפיתי שתעזרי לי ככה. למה את עושה את זה?”

“כי אני אוהבת אותך, וכשאתה באמת אוהב מישהו אתה לא יכול להחזיק בו בכוח.”

עברו כמה חודשים, ולבסוף התגרשנו. כעבור כמה שבועות גיליתי שיעל לא עמדה במילתה, ומצאה בן זוג חדש. את הדירה, שקיבלה בירושה מסבתה, לא התכוונה באמת לחלק.

אני נשארתי בלי כלום בודד לגמרי. איך אפשר אחרי זה להאמין שוב באהבת נשים? לא יודע

מה אתם חושבים על אלעד?

הסיפור הזה מבוסס על מקרה אמיתי ששיתף איתנו קורא. כל דמיון לשמות או מקומות הוא מקרי בלבד. כל התמונות להמחשה בלבד.

Rate article
Add a comment

one × five =