אני וניקולאי, ארוסי, מתכננים להתחתן בעוד שלושה חודשים.

בעלי לעתיד, ניר, ואני מתחתנים בעוד שלושה חודשים.
אני גדלתי במשפחה שבה החתונות פשוטות טקס, אוכל טוב, קצת מוזיקה וריקודים וזהו.
אבל אצל המשפחה של ניר יש מסורת: בחתונה הכלה צריכה להרים כוסית ולהודות להורים של החתן, וגם להעניק להם מתנה סימלית “על זה שקיבלו אותה למשפחה”.
רק הכלה.
החתן לא.
כשהאמא שלו סיפרה לי על זה, חשבתי שהיא מתלוצצת.
היא הסבירה שככה עושים אצלם כבר דורות: הכלה “מודה” להורים של החתן על ש”הכניסו אותה הביתה”.
זה נשמע לי כמו מבחן קבלה למשפחה.
אמרתי לה שאני מעדיפה שאנחנו שנינו נרים כוסית ונודה לשני הצדדים, לשתי המשפחות.
היא חייכה חיוך קטן ואמרה שזו “שטות מודרנית”.
בהתחלה ניר לא התייחס לזה במיוחד.
אבל בארוחת ערב משפחתית, אבא שלו אמר שבמשפחה שלהם מכבדים את המנהגים.
ואמא שלו הוסיפה שהם לא רוצים כלה שבאה לשנות הכול.
המילה “רוצים” גרמה לי להרגיש כאילו אני מועמדת לתפקיד.
כשחזרנו הביתה, שוחחתי עם ניר.
אמרתי לו שאני לא מסרבת להודות, אבל אני לא רוצה שהמצב יהיה כזה שרק אני צריכה להתכופף והחתן לא.
הוא ענה שזה “רק מחווה”.
שאלתי למה המחווה לא הדדית.
הוא לא ידע מה לומר.
רק אמר שהוא לא רוצה בעיות עם ההורים שלו.
אז הצעתי פתרון אחר.
נרים ביחד כוסית, נודה לשתי המשפחות, ונעניק מתנה לשני זוגות ההורים.
זה נשמע לי אפילו יפה יותר.
כששיתפנו אותם, אמא שלו נהייתה רצינית.
אמרה שזה מפר את המסורת.
ואבא שלו הוסיף שאם אתחיל ככה, בהמשך ארצה לנהל הכול.
ברגע הזה הבנתי שזה לא על הכוסית.
זה על גבולות ושליטה.
כדי לא להסלים את המצב, הצעתי שנעשה את זה בנפרד, לפני החתונה.
אבל אמא שלו סירבה.
אמרה שזה חייב להיעשות מול כל האורחים, כדי להראות כבוד בצורה ברורה.
ואז משהו בי התעורר.
אני מכבדת אנשים.
אבל איני מוכנה למחוות שמשפילות אותי.
ניר ביקש שאעשה זאת בשביל השקט, כי ככה נהוג במושב של אביו.
ואני אמרתי לו משהו שמעולם לא חשבתי שאומר לפני חתונה:
אם בשביל שלום, תמיד אני זו שמוותרת זה לא שלום, זה שליטה.
עכשיו ניר נמצא באמצע בין משפחתו וביני.
אמא שלי אומרת לי לא להתחיל את הנישואין עם ריב מול החמות והחמים.
החברה הכי טובה שלי אומרת שאם אוותר עכשיו, אצטרך לוותר גם בעתיד על דברים חשובים יותר.
וההורים של ניר כבר מדברים עלי כעל “הבעייתית” ו”חסרת הכבוד”.
עבורי הדברים ברורים.
אני מוכנה להודות, בהחלט.
אבל לא מקבלת חוקים שמיועדים רק לי כי אני הכלה.
ובכנות?
אין לי מושג אם אני טועה בכך שאני מסרבת לפעול בדיוק כפי שהם דורשים לי.