נישואין פיקטיביים

נישואין פיקטיביים.
אצלנו, ביני לבין דניאל, יש נישואין פיקטיביים.
כך יצא, שלדניאל היה הכרחי להיות נשוי בשביל להתקדם בקריירה הוא עובד בחברה מכובדת מאוד, שבראשה עומד ירון אליאס, אדם שמקדש את ערכי המשפחה והמשפחתיות, ראש שושלת גדולה בעצמו. יש לו חמש בנות בוגרות, חמישה חתנים ותשעה נכדים ונכדות.
הוא מתגאה במשפחה הגדולה שהקים. בשביל ירון, המילה “רווק” היא קללה של ממש. עובד לא נשוי מבחינתו הוא אפילו לא אזרח סוג ב’, אלא מישהו שנמצא בשוליים, לא חשוב כמה הוא מוצלח או מוכשר.
כשדניאל הבין את זה, הוא תפס שללא נישואין הוא לא יוכל לקבל תפקיד שמספיק מתאים ליכולות ולשאיפות שלו.
אחרי ששקל הכול ובחן את היתרונות והחסרונות, הוא פנה אליי עם הצעה לנישואין פיקטיביים. לא היה לו הרבה מה להפסיד משחר ילדותנו אנחנו חברים, האימהות שלנו עדיין חברות טובות מאוד. כל שנות הלימודים ישבנו באותה כיתה, הוא עזר לי בספרות, אני לו במתמטיקה.
הוא מכיר אותי הכי טוב יודע שאין לי שום מניעים אינטרסנטיים, שלא אנסה לקבל את הדירה שלו, לא את הכסף (שקלים, כמובן), ולא שום רכוש אחר במקרה של פרידה.
אני, מצידי, הסכמתי בקלות לנישואין הללו בדיוק אז הייתי אחרי פרידה כואבת מבחור שהייתי איתו שלוש שנים. הייתי צריכה שינוי דחוף, כדי לא לשקוע לדיכאון עמוק. רציתי גם להראות לאקס שלי תסתכל, מצאתי מישהו מעניין, מצליח, עם רכב מרשים ודירה גדולה במרכז תל אביב לא סתם כמו שלך. וגם היה לי חשוב להרשים את החברות הנה, אני מסתדרת מעולה.
בקיצור, המטרות שלנו השתלבו באופן מושלם, וביום חול רגיל הלכנו ברוגע לרבנות העירונית ברמת גן, בלי טקס מפואר, בלי לימוזינות או שחרור יונים, בלי שמלות כלה ועקבים, ובלי חליפה מחויטת. פשוט סיימנו מוקדם במשרד, עברנו ברבנות, וחתמנו בספר הנישואין. את הטבעות, כמובן, כן החלפנו.
אפילו החלטתי לשנות שם למשך התקופה הזאת “כהנוביץ” נשמע הרבה יותר מעניין מאשר “שמיר”.
והאמת ההימור שלנו השתלם. תוך חודש דניאל קודם לדירקטור מחלקה בחברה בראבו, ובצדק!
הסטטוס הנוכחי שלי כאישה נשואה שדרג אותי בעיני חברותיי ובני המשפחה פלאים. במיוחד נהניתי כשקיבלתי הודעה מהאקס: “אני מאחל לך אושר, אבל האמת קיוויתי שעדיין נוכל להיות יחד”. ראית? לא הערכת, ועכשיו תצטער.
במילים אחרות, הציפיות מהנישואין האלה התגשמו לגמרי.
דרך אגב, עברתי זמנית לגור אצל דניאל הוא הציע, בשביל האמינות.
שבת בבוקר.
אני במטבח, מכין ארוחת בוקר: חביתה, לביבות גבינה, קפה עם חלב. דניאל אוהב לאכול טוב על הבוקר.
מביט מהחלון יום אביבי יפה מתחיל.
האביב הוא התקופה האהובה עליי.
היום יש לי המון תכניות לבקר את ההורים, לנקות את הבית, לעשות מכונת כביסה. צריך גם לבשל לצהריים משהו לשבת: אולי שניצלים, מרק ירקות, פסטה וסלט יווני. מחשבותיי עסוקות בכל הדאגות הביתיות, כמו כל בעל בית.
אנחנו כבר שלוש-עשרה שנה בתוך הנישואין הפיקטיביים שלנו. הבת שלנו, תמר, השנה עולה לכיתה א’. והבן הקטן, איתמר, מתחיל כתה ו’, ותאמינו או לא הוא מצטיין בממוצע הכי גבוה בכיתה. כולו כמו אבא שלו חכם, אמיתי.
אבל אני עדיין זוכר אצלי הבעל הוא בכלל פיקטיבי.
ולמדתי, שאולי התחלנו הכל מסיבות לא שגרתיות, אבל עם השנים הפכנו בעצמנו למה שתמיד צחקנו עליו: משפחה, בדרכנו שלנו.