זה היה זיכרון של אהבה, של עוז וביטחון, של משפחה שהלכה והפכה לחלק בלתי נפרד מהאדמה שאותה טיפלה מריה.
Lise holdt tæt om sin toårige datter, Freja, mens de
Du er ingen af vores, sagde svigermor og lagde kødet
Dagen, vi lagde min mand i jorden, faldt blidt regnen ned.
את לא משפחה שלנו, אמרה החמות והחזירה את הבשר אל הסיר.
אינך משפחה שלנו, הכריזתה החמות וקראה את הבשר חזרה לתריסר.