איזו ילדה בגיל ארבעים ואחת! קרא באזז לבו של איתן אל נאמה. בגילך כבר סבתא. נאמה, אל תעשי שטויות.
טוב, אם לפי דעתך אני צריך לשטוף את פני, זה ברור לי. אבל את באמת חשבת על הילד הזה?
אני לא רוצה לרקוד על חתונה של ילד עם נוזל חלב תחת בית השחי!
ואם לנו יקרה משהו כשהיא עדיין קטנה? תחליטי כבר, אחרת אני ממליח את הגרושה!
נאמנה ואיתן חיו יחד כבר עשרים שנה. נישאו כשהייתה רק סטודנטית, צעירה ופחות.
במהלך כל השנים, נאמה חשבה שאיתן הוא האדם הקרוב אליה ביותר העמוד, המגן. היא לעולם לא דממה שהאיש שלה יפנה נגדיה.
לאחרונה מתפרץ סכסוך חמור במשפחה הסיבה: גלוי של תינוק מאוחר ולא מתוכנן.
איתן התנגד חד משמעית למונעת עוד ילד:
נאמה, נרפתת? רוצים להיות אמא בגיל מזוהה? יש לנו שלושה בנים מדהימים דני כבר סטודנט, ואורן וגדי סיימו כיתה ח’ . זה לא מספיק?
מה הילדים יחשבו? האם ההורים יתפרעו?
איתן, כל החיים חלמתי על בת, חרתה נאמה, אם אלוהים שלח לנו תינוק, למה הוא לא יכול לבוא לעולם הזה?
ואם זה יהיה שוב בן? נצטרך לגדול למספר חמש? נגש איתן בקול רם.
אני בטוחה שתהיה ילדה.
הבנים גם הם לא תמכו. אחרי ששמעו על ההרחבה, האחים אורן וגדי הטילו בחומרה: “לא נחליף חדר עם מישהו אחר”.
הבוגר ביותר, דני, הציג את דעתו:
אמא, את גם לא מפחדת בגיל הזה? מה אם משהו יקרה לך?
הכל יהיה בסדר, חיזקה אותו נאמה, לא כל כך זקנה אני!
בפועל, נאמה חוותה כבר מקרה דומה. בפעם הקודמת שהייתה בהריון, איתן גם הוא היה מתנגד.
דני היה בן שלוש וחצי, הכסף היה חסר. הם חיו עם הוריו של איתן, ונאבקו עם החמות. אך כאשר הרופאים הודיעו שמדובר בתאומים, הכל השתנה. החמות נתנה לאיתן כמה מאות שקלים כמזומן למקדמת רוכשת דירה. איתן הפך לדואג יותר.
אורן וגדי הפתיעו והפכו לתינוקות רגועים, ונאמה קיבלה אפילו שינה טובה. דני שמח מאוד שיש לו מישהו לשחק איתו, והקדיש זמן לאחיו, מה שאפשר לנאמה לנוח מעט.
הפעם, נאמה קיוותה שכאילו בחרב קסמים, הכול יסתדר.
אך כבר בשבוע השלישי החלו בעיות חלה בחייה בעבודה.
נאמנה עבדה יותר מעשר שנים כמסדרת ג’לים לציפורניים, והתרגלה ריחות של לקים ושמנים. פתאום, כל בקבוק צבעוני גרם לה לבקיעה. גלולות לא עזרו, מצב לא השתפר, והכנסה נאלצה להתפשר.
נאמנה חבצה במיטה כל היום, אפילו לא יכלה לכבס כלים. הלכלוך לא נגע. קנייה של מזון למשפחה הפכה למטלה שהקשתה על איתן והבנים.
לאחר “פיטוריה”, הכסף בבית ירד משמעותית. איתן, עובד כשגריר חירום, עבר לעבודת משמרות כפולות כדי להרוויח יותר.
הבן הבכור עבר לשיקור ערב, ובחצות עבד במקצוע של מוכר חנות אלקטרוניקה. כל יום, נאמה ראתה מבט שיפוטי בעיני המשפחה, גם ההורים העליונים לחצו לה לומר שהריון בגיל זה מסוכן.
השכנות במגדל מדברות מאחורי גב הנאמה כשהיא יוצאת לקנות. היא מרגישה חסרת בטחון.
החודשה השנייה הגיע, ונאמנה נדרשה לביקור נוסף.
הרופא באולטרהסאונד, במבט רציני, קרא למזכירה מדדים. נאמה שכבתה על השולחן ללא תזוזה, פחדה לנשום עמוק.
חצי שעה לאחר מכן, היא לא יכלה יותר והשאירה:
רופא, מה נולד? בן או בת?
בת, ענה הרופא, אבל יש בעיה לא נעימה.
מה קרה? התפעלה נאמה.
אל תדאגי, אבל חייב לומר: אצל הילדה פגם בהתפתחות צינור העצבים, זו פתולוגיה חמורה. בשבוע 23 הצינור אמור להיות סגור, והצינור של בתכם פתוח. הילדה עלולה להפוך לנכה.
נאמנה התחילה לבכות:
האם אין שום טיפול? אולי יש תרופות?
הרופא כיסה את מבטו ושתק.
נאמנה יצאה מהחדר והלכה לאט במעברי בית החולים, כאילו הזמן קפא. היא הרגישה כאילו בתחלום, והקול שלה רעד ברעש האפס.
מתחילה באותו רגע, היא חזרה לדירתה. איתן היה בבית, מחמם ארוחת ערב במיקרוגל וצופה בחדשות במטבח. אין ילדים בבית.
הזמן המושלם לשיחה, חשבה נאמה.
היום הייתי באולטרהסאונד, פתחתי, הרופא אמר שיש בת, אבל יש בעיות בריאותיות.
איזה בעיות? קיבל איתן את הקול שלו במתח.
פגם בהתפתחות צינור העצבים.
ומה אמר ד”ר אלי?
שום דבר הרופאה הציעה לחסל את הילד, אבל סירבתי ולא קיבלתי הפנייה. אני לא יכולה לעשות זאת! זו בתי!
את משוגעת! את יודעת מה זה אומר? הילדה תהיה נכה אם תשרוד. מחר נלך יחד לרופא, אני אקח לך הפנייה.
אני לא אלך לשום מקום, איתן. אל תנסה לשכנע אותי
אז אל תסמכי עלי! לא אוכל לשאת לראות איך את מסבלת את עצמך ולפגוע בתינוקת!
איתן קם מהשולחן ונכנס לחדר השינה. מהארון שלף תיק ספורט גדול והחל לארוז את חפציו.
איתן, מה אתה עושה? קראה נאמה בבכי, אתה מבטל אותי? בורח מהבעיה? הילדה לא רק שלי, היא גם שלך! איך אתה יכול להתנהג בקלות כזו?
אין לי כוונה לקבל זאת! כשאמרת שאת רוצה לזרוע, חשבתי שהכול יהיה טוב. עכשיו אני לא אחזיק בתגובותיך!
חשבת על הילדים שלנו? ראית פעם ילד עם נכות? לאמא שלי היה בן עם פגם מוליד כששבע שנים אחרי הלידה, הוא חיה חצי שנה בלבד.
עדיין זוכר את הזוועה שעברה על משפחתנו. אמא, אחרי זאת, לא רצתה ילדים. ולכן אני לא אלך לשם. ואני אחזיק את האחים איתי!
איתן תפס את התיק, לובש מעיל ויצא מהדירה. נאמה לא הצליחה לעצור אותו. אמו של איתן, מריה, הופתעה לראות אותו עם המזוודה בפתח הדלת.
מה קרה? התווכתם?
כן אני מבקש גירושין! נאמה רוצה להוליד ילדה חולה, וזה לא מדאיג אותי.
בני, האם אם תולידי ילד חולה היית עושה זאת? חייכה מריה, בואי אכניס לך תה.
איתן ישב על הכסא, נאנח עמוק ונשא לשאלתה:
אמא, האם היית הולידה את יוסף אם ידעת שהוא חולה קשות?
בטח! קיוויתי עד הסוף שיש סיכוי להצלה. אז לא היו ניתוחים בלב כמו היום.
והאם האולטרהסאונד טועה? הרופאים במרפאה שלכם אף פעם לא טועים?
איתן נזכר ברגע של השנה הקודמת, כששכן שלהם, אברהם, אמר שהבן שלו יש פגם בלב, אך הילד נולד בריא.
בכלל, למומחה הזה היו תלונות רבות. איתן החליט לבדוק בעצמו.
בבוקר, איתן הלך למרפאה. הוא עלה לקומה השנייה לחדר האולטרהסאונד, אך הדלת הייתה סגורה. הוא ניגש למשרד הסמוך ושאל את האחות:
היום הוא לא יהיה כאן? קיבלה האחות, כל הפגישות הועברו, המכשיר נשבר. הוא נקרע שלוש פעמים.
הרופא הראשי כעס, קנה מכשיר זול ועתה הוא נשבר כל הזמן. היום מחכים לטכנאי מהמחוז.
איתן סבל מהספקות לגבי האמת של האבחנה. לחברו לשעבר שעובד במרפאה פרטית, קיבל כתובת של מרפאה פרטית והחליט לקחת שם את נשייתו.
בבואו לחנות, נאמה לא ציפתה לראות את איתן בבית. הוא הביט בנאמה במבט חמור והורה:
אספי את הדברים, נצא למרפאה פרטית. נבדוק מה אומרים שם.
נאמנה עברה לבוש, לקחה את כרטיס החיסכון. הזוג ירד במשתיקה לרחוב.
במרפאה הפרטית קיבלו את נאמה במהירות. הרופאה הסתכלה על המוניטור זמן רב, ואז אמרה:
כל המדדים בטווח נורמלי, הילד מתפתח לפי המועד. אינני רואה פגמים. היא ילדה ערנית. האם תרצו לשמוע את הלב?
איתן ונאמה הנהן. איתן, באותו רגע, חפר בטיפות דמע. נאמה ביקשה לבדוק את האבחנה הקודמת.
נאמר לנו שהבת סובלת מפגם בצינור העצבים.
הצינור סגור, הילד בריא ומתפתח כרגיל. אתן לי הדפס של הממצא.
נאמנה הרגישה משקל כבד מתפוגג. איתן חיבק אותה בחוזק ונשק על הלחי. גם הוא הרגיש הקלה.
במהלך חודשים הבאים, נאמה עברה בדיקות מקיפות רבות והקבלה תמיד תוצאות רגילות.
הבת של נאמה ואיתן נולדה בריאה, ללא פגמים. בחדר האשפוז עברו כל הקרובים אפילו אלו שכבר ביקשו ממנה להפסיק את ההריון.
כמה היא דומה אליך, אמרה מריה, כשהיא חובקת את התינוקת לראשונה. תראי את עיניה הכחולות! אני גאה בך, איתן!
איתן אהב את בתו מהפעם הראשונה והקדיש לה כל זמן הפנוי.
אולי נשב יחד לצפות בטלוויזיה, ציירה נאמה בצחוק, אתה תמיד עם דורן.
אחרי זה, התשיב איתן, עם דורן יש לנו מלא משימות! איך, יפיפייה שלי?
האחים המבוגרים, שהיו בטוחים שהקטנה לא תתאים להם, תזמינו סיבובים משותפים עם האחות הקטנה.
נאמנה הרגישה שלווה כשהיא משאירה את בתה איתם הם ידאגו לדורן.
אם אתם אוהבים סיפורים כאלה, השאירו תגובה ולחצו לייק. זה נותן לנו כוח להמשיך לכתוב!
