Precision Care Studio
מתחת לכובע הבז' ישב אבא שלי לשלוש שנים הייתי אלמנה. לא רשמית, לא בניירת, אבל בכל דבר שחשוב. ישבתי מול עורך דין בתל אביב וחתמתי על טפסים של "
רונית צימרמן נעלמה לפני אחד עשר חודשים. יצאה מהבית בשכונת רמת אפעל בגבעתיים בבוקר רגיל, נכנסה למרצדס הכסופה שלה, ולא חזרה. את הרכב מצאו שבוע אחר כך נטוש
הבדיקה האחרונה לפני הטקס גלית עדני לא התכוונה לגלות שום דבר. היא רק רצתה לבדוק את השמלה של הכלה, לפני שהאולם מתמלא באורחים. רבע שעה לפני הטקס, בחדר ההתארגנות
סבתא רחל נטעה גזר בגינה הקטנה שלה ברחוב הגפן, במושב שליד בית שאן, כבר ארבעים ושתיים שנה. לא בשביל להרוויח, לא בשביל להתחרות עם אף אחת — פשוט כי אבא שלה
– שתגור אצל אמא שלך, זה לא מלון ולא מחסן לבעיות של המשפחה שלך! – קטעה מאיה את בעלה באמצע המשפט, בלי להסתכל עליו, עדיין מביטה בחלון המטבח. גיל עמד מולה בפיג'
כשהייתי בת שנתיים, אבא שלי נהג משאית הביטון שלו אל תוך מחסום בטיחות על כביש 6, והנסיעה הזאת לקחה גם את אמא שישבה לידו. סבא שלי, אבי מרגלית, היה זה שזיהה
HE
הקונסרבטוריון למחול "בית המחול" בחצור הגלילית נחשב למקדש הבלט הקלאסי של כל הצפון. בכל בוקר עשרות תלמידים חצו את הסף מעץ הזית הכהה בחלום לדרוך
HE
**הבת שלי לבשה ביקיני מול המראה במלון באילת ולא כיסתה את עצמה שוב** הבת שלי נועה חגגה שש עשרה בחודש מרץ, ומאז שאני זוכרת אותה היא חיפשה דרך לתפוס פחות מקום.
HE
השם שרשום על חוזה השכירות שלי כבר שנה וחצי הוא לא השם שלי. זה השם של אמי החורגת, דבורה. התחלתי לשים לב לזה רק כשהתחלתי לספור. ולפני שסיפרתי לאף אחד, סיפרתי
HE
אני שוקל שרון, בן שלושים ושתיים, ואני זה שגידל את נדב מגיל תשע — מאז שאחותי ואחיה עברו לגור בברלין בשביל העבודה. אני מספר את זה כי אני חושב שמישהו צריך





