נסעתי לבקר את אחי לחג החנוכה וגיליתי שהוא לא הזמין אותי, כי אשתו “לא רוצה אנשים כמוני” בביתה. אני בן 41, אחי בן 38. כל חיינו היינו קרובים מאוד
עשיתי את הטעות הפיננסית הכי רומנטית בחיי: בניתי את גן העדן שלי על אדמה לא שלי. כשהתחתנתי, חמותי חייכה אליי ואמרה: “אילנה מתוקה, למה לשלם שכירות?
לפני שנים רבות, כשעוד האמנתי באהבה עיוורת, עשיתי את הטעות הכלכלית הכי רומנטית בחיי: בניתי את גן העדן שלי על קרקע שלא הייתה שלי. כשהתחתנתי, חמתי קיבלה אותי
יומן אישי הטעות הכלכלית הכי רומנטית שעשיתי: בנינו לנו גן עדן קטן אבל על קרקע של מישהו אחר. כשהתחתנתי, חמותי חייכה אליי ואמרה: “בת יקרה, למה לשלם שכירות?
Un hijo para una amiga Cuando Carmen estaba a punto de finalizar su embarazo, su hermano menor se marchó de casa, su padre, Don Ricardo, cayó de nuevo
לא תמיד פוגשים את האדם הנכון, ולא תמיד מתחתנים עם הנכון. דרך החיים בארץ לא פשוטה, וגורל אי אפשר להימלט ממנו. לכל אחת ואחת יש גורלהּ, האמת שלה, הדרך שלה.
למה הקציצות כל כך יבשות? טבלת את הלחם בחלב? או שסתם שפכת שוב מים לתוך הבשר? אורי חיטט במזלג על הקרום הפריך, מחפש בתוכו לא בשר אלא כשל נסתר.
תקשיבי, אני מוכרחה לספר לך מה היה אצלנו לפני חנוכה סיפור שעד עכשיו בא לי לצחוק ולבכות יחד מרוב עצבים. יונתן, בעלי, העלה רעיון הזוי: שנזמין את ההורים שלו
ולמה הקציצות ככה יבשות? את השרית את הלחם בחלב? או ששוב רק שפכת מים לקציצות? שאל נדב במיאוס, מפשפש במזלגו בקרום המטוגן כאילו הוא מחפש שם לא בשר, אלא איזה פגם נסתר.
Soñé que había un hombre, llamémosle Víctor Salcedo, un tipo enclenque y de voluntad disuelta, que vivía en una vieja casa de campo, una de esas casonas









