לא ציפיתי מבעלי הדס, צריך לעשות משהו… אמרה רונית באנחה לשפופרת הטלפון. מה קרה? ענתה שירה, אחותה הצעירה, קצת בדאגה. הצלצול מרונית כבר הכניס אותה ללחץ.
הדס, צריך לעשות משהו… אומרת יעל באנחה, תוך שהיא אוחזת בטלפון הנייד. מה קרה? עונה לה הדסה, אחותה הצעירה, בקול מעט מודאג. הדסה כבר חשה שמשהו רציני
למה הטלפון דומם כל הערב? אולי יש בעיה ברשת? או שהם התבלבלו בתאריך? לא ייתכן שהם פשוט שכחו, נדב, בכל זאת יום הולדת עגול, ארבעים, לא איזה יום רגיל, קרמית
No entiendes tu propia felicidad ¿Cincuenta mil euros? Martina leyó tres veces el aviso en la pantalla del móvil antes de entender lo que significaban las cifras.
La tía de mi esposa le dejó en herencia un piso. Es un piso pequeño, situado en pleno centro de Madrid. Nosotros tenemos tres hijos. Nuestra hija mayor
אבא תמיד טוב יותר נדב, צריך לדבר. אורלי מיישרת בעצבנות את המפה שעל השולחן, מלטפת קמטים שלא באמת קיימים. האצבעות רועדות, חושפות את הדאגה שהיא מנסה כל כך
למה הטלפון שותק כל הערב? אולי יש בעיה עם הקו? או שאביגיל ואיציק טעו בתאריך? נו בחייך, נועם, הם הרי לא באמת שכחו, זה יום הולדת עגול, ארבעים, לא עוד איזה
יום ההולדת הארבעים של אשתי, דנה, חל בחודש טבת, קצת לפני החגים. לא מדובר בעוד תאריך ארבעים זה מספר עגול, תחנה באמצע החיים. ישבנו שנינו סביב שולחן השבת הלבן
שתי עמודות היא כבר הורידה את נעלי הספורט שלה ושמה מים לקפה, כשהקפיצה אותה הודעה מהמנהלת בווטסאפ: “תוכלי מחר להחליף את יעלה? יש לה חום ואין מי לסגור את המשמרת.
– תקשיב, בתי, יש לי משהו חשוב… אני התיישבתי בנוחות. תמיד כשאמא שלי פותחת בשיחה עם “תקשיב” כזה מתמשך, אני יודע שצפוי לי משהו מורכב. –