Una anciana solitaria alimentaba a un perro callejero, y lo que ocurrió después la dejó sin aliento. Doña Begoña Martínez vivía al borde de un pueblo olvidado de la Meseta.
El segundo hijo resulta ser el marido. No, no es la esposa es la empleada del hogar, la cocinera No os distraigáis. En la reunión con los amigos menciono
José había huido a Francia con otra. Lo que María logró levantar sola para sus dos hijos te dejará sin aliento. María nunca amó la ciudad.
Dolores volvía del consejo de padres y maestros. Una vez más la profesora había regañado a Víctor por no entregar los deberes y por contestar de mala gana.
¡Abuelo, mira! Crisanta se pegó la nariz al cristallo. ¡Un perrito! Tras la verja corría una callejera. Negra, sucia, con los huesos marcados.
יום שלישי, 10 באוגוסט 2025 היום כתבתי ביומן על כל מה שקרה מאז שנקשרתי למטלה לשמח את בני, אורי, ובת זוגו, אילנה. אורי שלח לי הודעה לפני כמה ימים ואמר שאין
אורית חגה שלושים והבינה פתאום שהחיים שלה הפכו למפסקה ארוכה. בצהרי היום היא יושבת במשרד של חברת הIT הקטנה שברחוב בןיהודה, מתקנת טקסטים באתר, משפרת פיסקאות
אלון חנה את הרכב בקצה השיח בטבע, כשהשמש כבר החלה להתגבש לגוון כחולאדום אך עדיין לא ירדה לחלוטין. המנוע קוצר, והדממה נכנסה לשטח. רק הרוח נושבת בין העלים
קיבלתי את רוני לאחר הגירושין שלה. עם הזמן גיליתי שאני מתבצעת במעין משרתת בבית שלי. קיימות ידידות שמחזקות את כל תחנות החיים חתונות, גירושין, ילדים, קבורה.
אדם החליט לשלוח את בננו למושב אל חנה, אמא של רונית, בניגוד לרצוני מיכאל, אתה מתלוצץ? תגיד לי שזה רק בדיחה אחרי יום עבודה קשה. רונית נעמדה בכניסה למטבח