Life Lessons
לא אשאר לגור אתכם עוד! כל הזמן יש לכם הערות אליי! נועה הביטה באמא שלה בכעס ובעצב. מילא כשהייתי ילדה, “אל תלכי לשם”, “אל תעשי את זה”
תאריך התיישנות לא עבר – גברת, את בכלל מבינה מי אני? לאה אֶשְׁכְּנַזִי לא הרימה ראש מיד. היא סיימה לרשום עוד שורה ביומן, שמה בעדינות נקודה ורק אז
הטלפון רטט על קצה השולחן בדיוק כשאני הוצאתי את החמאה מהמקרר. על המסך הופיע השם “יותם” וחייכתי את החיוך הזה שרק הורים יודעים כזה שמחכים לו כל
הטלפון רטט בפינת השולחן בדיוק בזמן שנעמה בן-דוד הוציאה את החמאה מהמקרר. על המסך הופיע השם “דודיק”, והיא חייכה חיוך של אמהות, אלה שמחכות לצלצול
פסח בלי הבן הטלפון רעד בקצה השולחן בדיוק כשדליה לוי הוציאה חמאה מהמקרר. על הצג הופיע השם “איתי”, והיא חייכה את החיוך ההוא של אמהות שמחכות יום
Увиденное за окном кухни יאיר, כבר קיפלת את החולצות הנקיות? ראיתי ששתי חולצות עדיין מונחות בערמה אחרי הגיהוץ. נועה, אני אטפל בזה, אל תדאגי כל כך.
Увиденное за окном кухни דני, כבר קיפלת את החולצות הנקיות? ראיתי ששניים מהן עדיין בערימה אחרי הגיהוץ. ענת, אני אסדר לבד, אל תדאגי כל כך.
Увиденное за окном кухни יאיר, כבר קיפלת את החולצות הנקיות? ראיתי ששתי חולצות עדיין בערימה אחרי הגיהוץ. תמר, תני לי, אני אסדר, אין מה לדאוג.
תוּקִית הַתַּנוּר – נועה, תבואי רגע. לא “בבקשה”. לא “כשתסיימי”. פשוט “תבואי”, כאילו קוראים לכלב.
כיריים נקיות נעה. בואי רגע. לא “בבקשה”. לא “כשתסיימי”. רק “בואי”, כאילו קוראים לכלב. היא נשענה על המטאטא ונכנסה אל המטבח.