אבא, תבוא יותר אלינו? אם תיגש, אמא תמיד מתחילה לבכות. היא בוכה עד הבוקר. אני נרדמת, מתעוררת, נרדמת שוב, והיא ממשיכה לבכות. שואלת: אמא, למה את בוכה?
13 de noviembre de 2025 Querido diario, Esta tarde me hallaba en el pequeño consultorio del pueblo de La Hoya, escuchando el crujido constante de las tablas
היי, אני חייבת לספר לך מילה על אורית, האישה שהייתה תמיד מדורגת ראשונה בכפר שלנו. היא כל החיים עבדה בלי הפסקה מהשחר עד ערב, שדה חיטה, צאן, גינה, ובקושי
Quédate inmóvil, no digas nada, estás en peligro. La chica sin techo, de rostro cubierto de polvo y el pelo enmarañado, arrastró al magnate a un rincón
Querido diario, Hoy, a la edad de setenta años, miro atrás y veo que he criado a tres hijos. Mi esposa, María, falleció hace treinta años y, desde entonces
Oye, te cuento lo que me pasó en la boda de mi prima. Yo era una madre soltera, triste, sentada sola en la boda, el blanco de las risas de todos, cuando
Durante quince años, cada tarde a las dieciocho en punto, colocaba una bandeja humeante sobre la misma banca verde del Parque del Retiro en Madrid.
Hace mucho tiempo, recuerdo cómo, agotada y sola, trabajaba como empleada de limpieza. En el regreso a casa, hallé a un recién nacido abandonado, temblando
הקבלן החדש זה קרה לפני כמה שבועות בבניין שלנו בתל אביב החליף את הקונסיירז’. הוא מגיע כל בוקר, יושב במזגן הקטן של הלובי, ומסדר את המדרגות ברמת קפדנות שלא הכירנו.
אמא הייתה יפה מאוד, אבל הוא, האבא, טען שזה היה המאפיין היחיד שלה. ואני, שהייתי מאוהבת בו עד נשימה אחרונה, חוכתתי כל דבר בעיניו. האבא שלימד פוליטיקה באוניברסיטה.