היום אני יושבת וכותבת ביומן, מנסה לסדר את המחשבות שלי. אני וחיים, בעלי, משפחה טובה. זו הנישואים הראשונים של שנינו, ואנחנו כבר עשרים וחמש שנים יחד.
לפני כמה ימים, אמא שלי יצאה מהבית בדיוק כמו בכל בוקר. היא שלחה לי הודעה כדי לבדוק אם אכלתי ארוחת בוקר. עניתי לה “כן, נדבר מאוחר יותר”
Solo tenía veintidós años cuando me quedé sola, sin marido, con mi pequeño Lucas en brazos. Mi hijo apenas tenía dos años por aquel entonces.
אני ומשפחתי חיים יחד כבר עשרים וחמש שנה. זו הנישואים הראשונים שלי ושל אשתי, ומעולם לא הרמנו קול אחד על השנייה ליד הבת שלנו. תמיד ניסינו לשמש דוגמא של אהבה
Life Lessons
נעלתי את דלת הכיתה במפתח. הצליל המתכתי חתך את הדממה כאילו כל הבניין עצר להקשיב. הסתובבתי אל עשרים וחמישה התלמידים שלי, י”ב. מחזור 2026.
היום הרגשתי צורך לפרוק את מחשבותיי ביומן, כי נושא אחד מטריד אותי בלי סוף. אני ואלי, בעלי, בונים יחד חיים כבר 25 שנה. זו הנישואין הראשונים לשנינו, ותמיד
Life Lessons
נעלתי את דלת הכיתה עם המפתח. הקליק המתכתי הדהד בשקט כאילו כל הבניין עוצר כדי להקשיב. הסתובבתי אל עשרים וחמישה תלמידי י”ב שלי. מחזור תשפ”
Mira, te voy a contar cómo empezó todo entre mi marido y yo. Nos conocimos por pura casualidad: resulta que éramos compañeros de piso en la residencia
יומן אישי: טבעת פלסטיק אחת והמפגש ששינה הכול פרק 1. לילה במלונית בירושלים: “למה היא כל כך מתבוננת בטבעת שלי?” פקידת הקבלה לא שאלה ישירות.
נשארו לי שמונה ימים עד החתונה שלי כשאבי עזב את העולם הזה. הוא נפטר בשנתו. הייתי בעבודה כאשר התקשרו אלי מבית החולים. אמרו שאין מה לעשות יותר.