Life Lessons

מיותר לציין, הכל באשמתי! אחות של חברה שלי פורצת בבכי מול עיניי. בחיים לא דמיינתי שזה יגיע למצב כזה! ועכשיו בכלל אין לי מושג מה לעשות. איך אני מתקנת את

עשרים שנה התנצלתי בפני חמותי, עד שחברה אחת שאלה אותי שאלה ופתאום זה היה ברור. עשרים שנה. עשרים שנה אמרתי “סליחה” אוטומטית, בלי מחשבה, כאילו

כמובן, הכל באשמתי! אחותה של חברתי פורצת בבכי. לא היה לי מושג שזה יקרה! עכשיו אני בכלל לא יודעת מה לעשות, ואיך להחזיר את המצב לקדמותו מבלי לאבד כבוד?

מיותר לומר, זה הכול אשמתי! אחות של חברתי מתייפחת. לא ציפיתי שכך יתגלגלו הדברים! ועכשיו אני בכלל לא יודעת מה לעשות. אין לי מושג איך להחזיר את זה למקום

גיסתי הופיעה פתאום, בלי הזמנה, בליל ערב ראש השנה ומאותו רגע, כל החג הלך והידרדר. וידוי היא עמדה בפתח עם מזוודה גדולה וחיוך, כאילו עושה לי טובה. “

Tengo 41 años y la casa en la que vivo perteneció a mis abuelos. Cuando ellos ya no estaban, fue mi madre quien se quedó aquí y, tras su fallecimiento

יומן אישי, 14 ביוני אני נשואה כבר שנים רבות. הכרתי את בעלי, שאול אביגדור, עוד כשהיינו באוניברסיטת תל אביב. מעולם לא היו לי אחרים בחרתי בו ונשארתי נאמנה רק לו.