Life Lessons

את לא תבואי אמר דניאל, לא מסתכל עליה. הוא עמד מול המראה במסדרון וסידר את העניבה. העניבה הייתה חדשה, כחולה כהה, ממשי איטלקי יקר, אפילו את סוג הבד היא כנראה לא הייתה מזהה.

El invitado de invierno En el pueblo, en invierno anochece temprano, y si hay ventisca, aún antes de lo habitual. A las siete de la tarde ya no se veía

אז סוף סוף זה קרה – מה עובר עליך, מיכאל? שאלה יעל אחרי כמה דקות של שקט כבד ביניהם. אתה נראה לחוץ… הפנים שלך חיוורות… הכול בסדר? –

מלכת האוטובוס אמא, רק תבטיחי לי שלא תדאגי… אבל מהשנה החדשה, אולי ניתקל בקצת בעיות, נאמר, כלכליות. למרות שאני בטוחה שלא נמות מרעב. נועה, תפסיקי למתוח.

מרד מאוחר את מבינה מה את עושה? הקול של אילנה היה רגוע, כמעט חסר רגש, ודוקא השקט הזה היה מאיים יותר מכל צעקה את מבינה מה זה אומר בשביל כולנו?