שיעורים לחיים
— מי אתם?!
09
מי אתם?! אורית נעמדה בפתח הדירה שלה, קפואה בתדהמה. לפני היא התבוננה באישה זרה, בגובה של שלושים קל, עם קוניקי קטן, ומאחוריה שני ילדים בן ובת שהסתכלו בסקרנות
שיעורים לחיים
— מי אתה?!
036
מי אתם?! אורלי נעמדה בפתח הדירה שלה, עיניים פקוחות בתדהמה. מולך עמדה אישה זרה, בת שלושים עם קו זנב קטן, ואחריה נפרסו שני ילדים ילד ובת, שמסתכלים בהסקרנות
שיעורים לחיים
Så det er jo mor
014
Hvilken regning er forfalden? Det må være en misforståelse, vi har da ingen lån Ja, Jensen, ja, vores adresse, men Hvor meget? Det kan da ikke passe. Hvem står lånet på?
שיעורים לחיים
אז אנחנו באים אליכם לביקור. רק ליומיים בסך הכל
0195
אז אנחנו בדרך אליך לביקור, רק ליומיים נועהלה, את לא מאמינה, אנחנו קפצנו על כרטיסים! ככה, בלי בושה, פתחה פתאום שיחה איזו דודה רחוקה במיוחד, כל כך רחוקה
שיעורים לחיים
— Hvem er du?!
015
Hvem er du?! Ingrid stod i døråbningen til sit eget lejlighedskompleks, helt målløs over, hvad hun så. Der stod en fremmed kvinde omkring tredive år med
שיעורים לחיים
איש עסקים עשיר עוצר את רכבו בשלג; מה שהילד המרושל נשא הקפיא אותו…
015
השלג העבה ירד בכבדות מהשמים, כסף לבן שמצפה את הפארק בגן נאות בירושלים. העצים נעמדו דוממים, והנדנדות של הפארק זזו בעדינות ברוח הקפואה, אך לא היה אף אחד לשחק.
שיעורים לחיים
איש עסקים עשיר עוצר את רכבו בשלג. מה שהילד המסורבל נשא הקפיא אותו…
019
השלג ירד כבד מהשמיים, וכיסה את הפארק במזרק לבן ועבה. העצים עמדו בשקט מוחלט. נדנדות הפארק תנודות קלות ברוח הקרה, אך לא היה אף אחד לשחק איתן.
שיעורים לחיים
איש עסקים עשיר מעצור את רכבו בשלג ההרים; מה שהילד המסריח נשא, הקפיא אותו לחלוף.
056
השלג ירד כמשקול כבד משמיים, כיסה את הפארק במרקם לבן ועבה. העצים עמדו דוממים, והנדנדות של ערסל הפארק נשמעו רק ברחש הרוח הקוראת, אך אין אף ילד שמגרש.
שיעורים לחיים
היא דחתה אותו בגלל הלבוש שלו, אבל דקה אחר כך התחרטה על זה מרה!
020
יומן אישי יום שישי בערב יש את הפתגם המפורסם: “אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו”. ותמיד חשבתי לעצמי עד כמה אנשים באמת מבינים מה עומד מאחורי זה
שיעורים לחיים
En velhavende forretningsmand stopper sin bil på en fjeldvej i sneen. Det slidte barns last og synet gjorde ham iskold…
037
Snefnuggene dalede tungt fra himlen og lagde et tykt, hvidt tæppe over Kongens Have. Træerne stod tavse, og gyngerne knirkede svagt i den kolde vind, men