Life Lessons
Увиденное за окном кухни יאיר, כבר קיפלת את החולצות הנקיות? ראיתי ששתי חולצות עדיין בערימה אחרי הגיהוץ. תמר, תני לי, אני אסדר, אין מה לדאוג.
תוּקִית הַתַּנוּר – נועה, תבואי רגע. לא “בבקשה”. לא “כשתסיימי”. פשוט “תבואי”, כאילו קוראים לכלב.
כיריים נקיות נעה. בואי רגע. לא “בבקשה”. לא “כשתסיימי”. רק “בואי”, כאילו קוראים לכלב. היא נשענה על המטאטא ונכנסה אל המטבח.
Life Lessons
טלפון של בעלי שכב על השולחן, ועל המסך בהרהב הודעה: “תודה על ערב נפלא.” היה ערב רגיל של יום שלישי, כשאני מורידה את הצלחות מהשולחן, והריח של
כִּירַיִים נְקוּיִּים יעל, תבואי עכשיו. לא “בבקשה”. לא “כשאת מסיימת”. סתם “תבואי עכשיו”, כמו שקוראים לכלב.
Life Lessons
אתמול אחרי ארוחת ערב, דביר השאיר את הנייד שלו על השולחן, ועל המסך הופיע הודעה תודה על ערב נפלא. זה היה יום שלישי רגיל. אני אספתי את הצלחות מהשולחן, ובמטבח
Life Lessons
אני לא אשאר יותר לגור איתכם! הכול אצלכם לא בסדר! ענת נעמדה מול אמא שלי בעיניים כועסות ונפגעות. טוב, כשהייתי ילדה: אל תלכי לשם, אל תעשי ככה, בסדר, אבל עכשיו
כבר לא אישה רמי, בדקת לחץ דם היום? לקחת כדור? שירה הציצה אל החדר, ניגבת את ידיה במגבת המטבח. אוי שירה, תפסיקי כבר עם הלחץ דם הזה! רטן, לא מרים עיניים מהטלפון.
Life Lessons
אז תקשיבי, אתמול היה ערב רגיל, כזה של אמצע השבוע בתל אביב. מכינים ארוחת ערב בדיוק סיימתי לפנות את הצלחות מהשולחן, והמטבח עדיין הריח מפתיתים אורז וקצת חלה טרייה.
דמיינו את הסצנה: הבן או הבת שלכם, נערים צעירים, יצאו לבלות בתל אביב עם החברים. כהורים הדואגים להם, אתם מתקשרים לוודא שהם בסדר. בקול קצת מתוח, אבל נחוש