Life Lessons

רינה עמדה בברז, ידיה נטבועות במים הקרים. דרך החלון נחשף ערב האפלה המתמתחת באיטיות על שכונת תל אביב. משפת הסלון נשמע צחוק רם, קולה של אורית נלטה מעל כל

בנהג האוטובוס בתל אביב, אבי, משמיע בקול חמור: “גברת, אין לך כרטיס. אנא רדי מהאוטובוס”. הוא מביט באישה הקטנה, רבקה, שלובשת מעיל ישן והחזיקה

אילה בקפידה פתחה את הקשר, מרגישה כיצד הנעל הקטנה רוטטת בידה. הקשרים היו חזקים וחדשים לא כמו אלו הפגומים שהיו לה במקלט. היא נשמה ונפתה למכנסיה המושתפים.

הגשם הערפילי המשיך למטוף רחובות תל אביב, שטף בחוץ שאריות שפתון שנדבק על פני אִיבגִּילִי יעקוב, הילדה הנכה שהדמעות כבר שלבו במים. היא נשענה על המקל, לוחצת

Andrés, ¿cómo puedes echar a la niña fuera? Es una chiquilla, está en una ciudad que no conoce. ¿Sabes lo que le puede pasar? insiste Andrés con la voz

¡Apúrate, Almudena! Haz lo que te apetezca suspiró con cansancio María. ¡Claro, no es la vida, es un cuento! Almudena guiñó con una sonrisa traviesa, se

בחלום מוזר שבו הרחובות מתפתלים כמו סרטים ישנים, חיה צעירה בשם נורית, שזוהרה יופייה אפילו באבק של מצוקה. כל בוקר היא הייתה עומדת בפינה של שוק מחנה יהודה

20 de octubre. Hoy me he despertado con la sensación de que el hogar se ha convertido en un campo de batalla invisible. Nuria, mi esposa, me llama por

שמעת, נעמה המחרתא הביאה סיר חדש, אלכס הביט למטבח ושפשף את קודקוד ראשו. היא אמרה שזה משלי, נירוסטה, יפני. ואני מניחה שכעת אנחנו חייבים להחזיר לו?

Querido diario, La esposa debe ser al menos diez años más joven que el marido, así lo dicta la naturaleza:¡una hembra joven siempre al lado del macho!