Author: Alejandro García
Life Lessons
בקיץ הזה נסעתי למכון ניקוי רעלים, כזה שבו עושים צום מבוקר כדי להחזיר את הגוף לאיזון. באחד הימים יצאתי להשתזף, ואת מי אני רואה שם? בחורה מהממת, ממש כמו
עשרים ושש שנים אחרי המרק באותו ערב יצא במיוחד טוב. מיכל הרימה את המכסה של הסיר, טעמה עם כף, הוסיפה קצת מלח ונשארה מרוצה. במשך עשרים ושש השנים האלה היא
הטבעת שהגיעה מאוחר מדי יומן אישי, אביב תשפ”ד היום ברור לי למה הגעתי מאוחר מדי לדלת של רות. כשהגעתי עם פרחים ביד חמישה-עשר חרציות לבנות, עטופים בנייר
הטבעת על יד זרה הטלפון צלצל בדיוק כשנורית כבר לחצה על כפתור מכונת החניה. היא שלפה את הנייד, ראתה את השם “יואל” על המסך, ומשום מה לא ענתה מיד.
הודעה מקרית הטלפון שלי שכב הפוך על שידת הלילה, כמו תמיד. לא הייתה לי שום כוונה לגעת בו. רק שלחתי יד לקחת את הכוס מים, היד שלי נתקלה בשוליים החלקים של הפלסטיק
Life Lessons
בגיל 55 התאהבתי בגבר שצעיר ממני ב-15 שנה, רק כדי לגלות אמת מטלטלת דרמה יומית אבל בדיוק כשהתחלתי להאמין שלכל דבר יש התחלה חדשה, רגע אחד בודד טרף לי את כל הקלפים.
– שירה, תפתחי מיד! אנחנו יודעות שאת שם! שירה ראו אור בחלון! שירה בדיוק סיימה לקשור ענף של ליזיאנטוס לתמך עץ דק. הידיים מלוכלכות בפסים ירוקים, והסינר מלא עפר.
– גם את הוואזה הזו תארזי, – אמרה דליה בן-דוד בלי להסתובב. היא עמדה באמצע הסלון והתבוננה על המדפים באותה צורה שמתבוננים בחלון ראווה, כשכבר שילמת על הכל.
4 באפריל לא תצאי בזה, אמר אורי מבלי להסתובב אליי. הוא עמד מול המראה במסדרון, מסדר עניבה כחולה כהה, משי, כזו שקנה לפני חודש בשוק שרונה בתל־אביב, במחיר שמצאתי
שלב 1: תיק הגב שהכביד יותר מקודמו אבא פתח את הדלת לאט, כאילו הוא מצפה לראות שכן ולא את מצפונו. בפתח עמד בני: גבוה, רחב כתפיים, במעיל כהה, והבעה אחת על