Author: Alejandro García

אבל את הטבעות אני אכין לך, תזכרי את זה! דניאל אמר את זה עם ביטחון ותמימות כזו שתמר לא הצליחה להתאפק ופרצה בצחוק. דני, אנחנו יחד רק חודשיים, תמר אחזה בספל

**יומן אישי** הכלה שלי ביקשה ממני מרחב ואז פתאום היא עצמה התקשרה לבקש עזרה. לאחר החתונה של בני, ביקרתי אצלם בכל הזדמנות. מעולם לא הגעתי בידיים ריקות תמיד

כשאבא נטש אותנו, אמא החורגת שלי הצילה אותי מצפרני בית היתומים. כשהייתי קטן, חיי היו כמו אגדה זוהרת משפחה חמה ואוהבת בבית קטן ומתנדנד על גדות הירקון, קרוב

**בית ללא קבלת פנים: כשהאם הפכה את הבית לשדה קרב** ישבתי במשרד שלי כשהטלפון צלצל. על המסך: אשתי. הייתי מופתע היא כמעט ולא התקשרה באמצע היום. “

**יומן אישי** הכלה שלי ביקשה ממני מרחב ואז פתאום היא עצמה התקשרה לבקש עזרה. לאחר החתונה של בני, ביקרתי אצלם בכל הזדמנות. מעולם לא הגעתי בידיים ריקות תמיד

תְּשׁוּרַת הַחֲתֻנָּה מֵהַחֲמִוֹת: כְּלוּם זֶה טוֹב יוֹתֵר! לִיאוֹר וְתָּמָר הִתְכַּוְּנוּ לְהִתְחַתֵּן. הַחֲתֻנָּה הָיְתָה בְּמֶרְחַקְתָּהּ, כְּשֶׁהַמְנַחֵן

אחי הזמין אותנו ליום ההולדת, אבל אשתו עשתה סצנה אחי נתנאל התחתן לפני שש שנים. מאז, לא אני ולא ההורים שלנו דרכו שוב בבית שלו. כל החגים, ימי הולדת ומפגשים

**[יומן אישי]** הכניסה לגלריה שלי הייתה הדרך שלי להישאר קרוב בלי להיבלע באבל. רוב הימים אני לבד כאן בוחר יצירות של אמנים מקומיים, משוחח עם לקוחות קבועים

זה לא סתם פרשייה מקרית, תמר. אני חי חיים כפולים כבר שבע עשרה שנה,” אמר דניאל וסובב בעייפות עט על שולחנו. “אם זו בדיחה, היא גרועה מאוד,”

זה לא סתם פרשייה מקרית, תמר. אני חי חיים כפולים כבר שבע עשרה שנה,” אמר דניאל וסובב בעייפות עט על שולחנו. “אם זו בדיחה, היא גרועה מאוד,”