Author: Alejandro García

חשבתי שבעלי משלם מזונות לשלוש הבנות שלו מהנישואים הראשונים. אבל זה בכלל לא היה ככה. החלטתי ללכת לראות אותן בעצמי. חודשים האמנתי שבעלי ממלא את חובתו לילדיו

תישארי עם הילדה. אני אלך לבד לחתונה של אחי. בעלי חוזר אתמול מהעבודה ונראה קצת מוזר. שאלתי אותו לגבי החתונה, וכבר הוריד את העיניים. אמר שהוא ילך לבד לחתונה…

את מי בכלל את מעניינת? שיניים הרוסות, עקרה, בלי ייחוס אמיתי, קליה את מי בכלל את מעניינת? צעק דוד. ואז ירק על הרצפה ויצא מהדלת. קליה ניגשה לחלון, מביטה

אני פנסיונרית בזמן שמכרתי בייגלך, ניסו להונות אותי. אני עומדת בדוכן הבייגלך שלי בפינה שלי בתל אביב, בדיוק כמו בכל יום ושני גברים מתקרבים אלי.

אתחתן, אבל רק לא עם הבחור הזה. כן, הוא בחור נהדר מכל הבחינות. אבל הוא לא שלי. שוב אמא חזרה עם ידידה, וגם עם עוד איזה גבר, וכמובן שגם הפעם שתו קצת יותר

היום שבו הלכתי להתגרש, לבושה כשָׂרה. כשהבעל שלי, מתן, אמר שהוא רוצה גט, פתחתי את הארון והוצאתי את שמלת הכלה שלי. “מה את עושה?”

לפני שנים רבות, ביום שבו גיליתי שבני שלי עזב אישה בהריון, הרגשתי כאילו השמים נופלים עליי. לא בושתי בעצמי, אלא כאב לי על אותה בחורה, נעמה שמה, שראיתי פעם

אמא שלי באה ממשפחה גדולה. היו לה שישה אחים, אבל כיום נשארו רק שלושה. אמא ואחת מאחיותיה גרות באותו מושב בגליל. בקיץ הן עובדות קשה בבציר ובשלל משימות בחקלאות