Author: Alejandro García
האםאם שאין לך ילדים, את כבר לא אם, אלא חציאם, כך קראה לי חמותי, והדמעות חבאו את החיוך המר של מאיה. אל תכניסי את הפה קראה לה פתאומית ושורקית שכנההדוחה שלמה
לפני שהחלום יפרק את השניים יובל אהב את שלומית עד כדי כך שהאוויר סביבו נלקח בריח של תבלינים ושקיעות חמות. אך אחרי שש שנים של נישואים, ללא ילדים, נשארו רק
“איי, גברת, תקחי עוגת שוקולד לבת!” קראה האישה הצעירה שעומדת על המדרגות של בית הקפה הקטן בגבעתיים, כשהבגדים שלה רטובים מהגשם המוריד שמטפטף במרובה
היום, ב־15 בנובמבר, 2025 היום הראשון מאז שהייתי נשוי בת ארבעים ושנה. אלונה, בת עשרים ושתים, הייתה הילדה היחידה של הורים פרופסור והוראת בית ספר.
היי, תדעי לי משהו שקרה לי לפני שלושה ימים, ואני חייבת לשתף אותך, כאילו אנחנו מדברות ברשת. בערב שלישי, אחרי יום ארוך במשרד בתל אביב, ירד לי קודקוד של תחושה
אורית הייתה אהובה סודית. היא לא הצליחה להתחתן, ובמשך שלוש שנים של שנות שלושים הייתה ריקה, עד שהחליטה סוף סוף לחפש גבר. תחילה היא לא ידעה שיובל נשוי, אך
יום שלישי, 2 באוגוסט היום הוא רק עוד אחד מהימים שבהם המחשבות נעות סביב אותו אירוע. אורית תעבור ניתוח בת שניים ניתוח פשוט, מתוכנן, שעה של הרדמה, מניפולציות
יומן, 12 באפריל 2025 היום אני נזכרת איך הגעתי אל הקשר העמוק עם החיות סביבי. שמי ורד קוצמן, ואני תמיד הרגשתי שייכת לקבוצת החתוליםלמרות שכל הקולפים סביבי
טזביא כהן חיה בחלום של רחובות תל אביב המוארים ברוח של קיץ נורא. היא הייתה אהובה אחרת, לא בתפקיד של אישה רשמית, אלא כמתאהבת של גבר שלא היה שייך לה.
תמיר פתח את הדלת ונכנס לדירה. הוא לא קרא את המשפט שאפשר היה לשמוע כמעט תמיד: אמא, אני בבית!. לרבקה נגרר תחושה מוזרה שהילד לא משיר את המגפיים על המדרגה