Author: Alejandro García
Life Lessons
הייתי בן 30 כשאבא שלי הלך לעולמו.היום אני בן 32, והשיחה האחרונה שלנו צורבת בי כאילו קרתה רק אמש.תמיד הייתי “הילד שכולם דואגים לו”
אני בן חמישים, ולפני שנה אשתי עזבה את הבית עם הילדים. היא הלכה כשהייתי בעבודה, וכשחזרתי הבית היה ריק. לפני כמה שבועות קיבלתי מכתב מההוצאה לפועל: דרישה לתשלום מזונות.
ישבתי לצד שולחן זכוכית מרחף, מדגדגת בין האצבעות תמונות שברחו פתאום מתוך שקית המתנה של חמותי, כמו ציפורים פחדניות בשוק מחנה יהודה. אלה לא היו גלויות ברכה
תקשיבי, אני בת שלושים, ולפני כמה חודשים יצאתי מסיפור זוגי שהיה שמונה שנים. לא היו בגידות, לא דרמות, לא צעקות או סצנות לא נעימות. פשוט יום אחד ישבנו אחד
עד לתאריך ההשקה
במשרד בקומה השלישית היא סגרה את התיקייה של הדואר הנכנס והטביעה חותמת על הבקשה האחרו…
יומן, יום שלישי, 10:20 בקומה השלישית של לשכת הרווחה ברחוב יצחק שדה, סגרתי את התיקיית “טפסים נכנסים” והעברתי חותמת על הבקשה האחרונה, מקפיד לא למרוח את הדיו.
Life Lessons
לא שומע כלוםהמטוס מגיח בביישנות מתוך העננים, מתבונן סביבו, מבצע סיבוב ארוך ונוגע בקרקע ברוך, כמו חתן שמלטף את לחי אהובתו מתחת לחופה.מחיאות כפיים נשמעות
אבא שלי עזב אותנו, והשאיר את אמא שלי עם חובות כבדים. מאז, איבדתי את הזכות לילדות מאושרת. כשהייתי בת עשר, ואחי הקטן היה בן שלוש, אבא עזב אותנו.
“את יושבת כל היום בבית ולא עושה כלום” – אחרי המילים האלה החלטתי להעניש אותו
עוד לפני שהתחתנתי, שמעת…
יומן אישי, יום חמישי: לפני שהתחתנתי עם דביר, החברות שלי הזהירו אותי כשגבר ישראלי מתחתן, פתאום הוא רואה באשתו את הקניין שלו, ומתחיל להראות את הפנים האמיתיות שלו.
ללא הוראות
לסשה הגיע מכתב בווטסאפ – צילום של דף משובץ, כתוב בעט כחול, כתב יד מוקפד, חתימה למטה: “דו…
בלי חפירות לנועם הגיעה הודעה לוואטסאפ, כתמונה של דף משובץ. עט כחול, כתב נטוי ומדויק, למטה חתימה: “סבא שלך, יעקב”. צמוד לזה הודעה קצרה מאמא: “
מעגל הבוקר
על דלת המעלית הודבקה שוב מודעה בסלוטייפ: “לא להניח שקיות ליד חדר האשפה”. הסלוטייפ כמעט מ…
יומן אישי בוקר במעגל על דלת המעלית שוב הדביק מישהו דף מודפס: “לא להשאיר שקיות ליד פתח זריקת הזבל”. הנייר כבר התקלף בקצוות, והסלוטייפ נאחז רק בזכות ההרגל.