Author: Alejandro García
Life Lessons
תמרה היה פעם אב אחד ושלוש בנות לו. שתיים מהן יפת תואר וחינניות כל כך, שכל מי שראה אותן נדהם מיופיין, והשלישית קטנה, רזה, ועם גב מקומר. רק זוג עיניים בורקות על פניה.
לפנות בוקר, קרובי משפחה רחוקים וקרובים נפגשו במשרד של הנוטריון בתל אביב. כולם קיוו שאברהם, המנוח, השאיר להם סכום נאה של שקלים. הנוטריון איחר, וכולם היו מתוחים.
תגידי, אני חייבת לספר לך מה עברתי. אחרי החתונה, גרתי עם בעלי יותר מחמש עשרה שנה כל המסע שלנו התחיל יחד, ממש מההתחלה. בהתחלה גרנו אצל אמא שלו, ואז מצאנו
יומן אישי, יום חמישי בערב ממש כמו הרבה סיפורים בארץ, גם הסיפור שלי התחיל בעיירה קטנה בגליל. שם חיציו של קופידון פגעו בשני לבבות נעה ואני.
“בחורה צעירה, תושיבי את הילד על הברכיים שלך,” נזפה בי אישה גדולה בסביבות החמישים. דרך אגב, קניתי לבני מקום באוטובוס ושילמתי עליו 300 ש”
Life Lessons
אהבה חזקה מבגידה נעה נכנסה לביתם של דניאלה ואריאל כשבנם תומר היה תינוק בן כמה חודשים בלבד. עבור תומר, לא הייתה היא סתם מטפלת היא הפכה למלאך השומר שלו.
הייתי אצל נעה בבית, כשפתאום הופיע אבא שלה. הוא הביא כמה מצרכים מהשוק ומצא אותנו יושבים בסלון. מיד ראיתי את המבט שלו מתקשח והוא התחיל להראות שהוא לא מרוצה מהנוכחות שלי.
בתוך קטע משונה ומטשטש חושים, נועם מחליק סביב ימת החורף של כינרת, כשהוא מבחין בשלושה אילים מזרחיים מנסים להיחלץ מתוך הקרח החלקלק. נועם, שבליבו להבות של
יומן אישי מחשבות שלי אמא שלי נלחמה בסרטן הרבה זמן. כשהייתה בת 27 ואבא שלי בן 31, היא נפטרה. היו שלושה ילדים במשפחה שלנו. אני הילדה הצעירה, והייתי אז עוד לא בת שנתיים.
אומרים שילדים הם שמחה. אותו דבר גם לגבי נכדים. כן, כמובן, אני מסכים אבל רק כשיש לך מספר סביר מהם, ויש לך יכולת לתמוך בהם. אשתי ואני יש לנו בת, דקלה.







